ברשת חנויות האופנה האמריקאית "אברקרומבי ופיץ'" החליטו שכאשר מדובר בבגדי ים - אף פעם לא מוקדם מדי להתחיל, אפילו לא כאשר קהל היעד הוא ילדות בנות שמונה. באתר החברה עלו בימים האחרונים דגמי הקיץ החדשים ביניהם אפשר למצוא גם ביקיני מרופד וביקיני "פוש אפ", והכל לילדות החל מגיל שמונה.

בעולם המערבי, ובמיוחד בארצות הברית, כבר מזמן הטשטש הקו שבין ילדות לנערות. אלא שהקולקציה החדשה של רשת חנויות האופנה "אברקרומבי ופיץ'" הצליחה לעורר זעם רב בקרב מי שחשבו שראו כבר הכל ונדהמו לגלות בגדי ים פרובוקטיביים שמיועדים לילדות החל מגילאי שמונה - כולל חלקים עליונים מרופדים וכן דגמי פוש אפ.

הזעם היה רב במיוחד על רקע העובדה שלא מדובר בחנות קטנה אלא באחת מרשתות האופנה הגדולות ביותר המיועדות לבני נוער. רשת עם 1,100 סניפים ברחבי העולם, 300 מתוכם בארצות הברית, מחזור מכירות שנתי של יותר משלושה מיליארד ומעמד של אחת הרשתות המבוקשות ביותר בקרב בני נוער בארצות הברית.

"איך זה בדיוק בסדר בשביל ילדות בכיתה ב'?" שאלה אתמול רבקה אודס, בעלת בלוג מפורסם בנושא הורות. "לנסות להיות סקסית זה חלק בלתי נמנע מתהליך ההתבגרות. אבל יש הבדל בין לבחון את זה בעצמך לבין לשים את זה בקטלוג בגדי ילדים". אודס לא הייתה היחידה. "מדובר במסר בעייתי לגברים מבוגרים ולפיו ילדות קטנות הן אובייקט מין לגיטימי", מחתה גייל דיינס, פרופסור לסוציולוגיה מבוסטון.
חזיות מרופדות באברקרומבי אנד פיץ' צילום מסך מאתר החברה
מועדים בקביעות

החברה אמנם סרבה להתייחס אתמול לשערוריה החדשה, אבל מיהרה למחוק את המילים "מרופד" ו"פוש אפ" מאתר האינטרנט שלה. אלא שלכל מי שעוקב אחר התנהלות הרשת ברור שלא מדובר במעידה חד פעמית אלא במדיניות של חברה שפעם אחר פעם מנסה להגדיר מחדש את גבולות הטעם של בני הנוער האמריקאים.

כבר לפני שבע שנים עוררה החברה זעם רב כשיצאה בקטלוג פרובוקטיבי חדש לבנות נוער שכלל, בין השאר, תחתוני נערות ועליהן הכיתוב "ממתק לעין". שנה לאחר מכן נאלצה הרשת להתנצל לאחר שיצאה עם דגמים של חולצות צמודות ועליהן מוטבע מקדימה הכיתוב "מי צריך שכל כשיש לך

אותם?".

הרשת גם ידועה כמי ששווקה לא מעט דגמים בעלי אופי גזעני כמו חולצה שעליה תמונה של כובסת סינית ומתחתיה הכיתוב "Two Wongs can make it white", משחק מילים המרמז על הביטוי האמריקאי:"Two wrongs dont make a right".

אלא שבעבור ראשי החברה, מתברר, לא היה מדובר בצעד שיווקי בלבד אלא בחלק בלתי נפרד מהמדיניות, שבעקבותיה נענשו בקנס של ארבעים מיליון דולר. בין השאר נטען בתביעה נגדם כי מנהלי הרשת הנהיגו מדיניות לפיה עובדים שחורים, לטינים והיספנים שעבדו בסניפי הרשת הוצבו בעמדות בהן המגע עם הלקוחות היה מזערי ככל שניתן.