מדי שנה, הקרייבינג לאביב מביא איתו מאנצ'יס פרחים על המשקל. תיקים עם הדפסי ניצנים, שמלות פרחוניות מתנופפות, תפרחת על נעלי סירה ושרשראות מלבלבות נראים בכל פינה, במיוחד העונה. גם הקטלוג החדש של לוצ'י מפריח לאוויר אמירה אביבית, עם רותם סלע מצולמת על רקע פרחים שדבקו בשמלות ובשלל האקססוריז.

משהו טוב קורה בלוצ'י, מגמה שאת ניצניה ניתן היה לראות בעונה הקודמת. נראה כי הקצוות שויפו מעט והקולקציה נראית פחות דחוסה ומבולבלת. זו הקולקציה הראשונה בעיצובה של אפרת תל-אור, המעצבת הראשית החדשה של המותג. תל-אור (47) הספיקה לעבוד תקופה ארוכה בדן קסידי ובסאקס, וגם ללמד בשנקר. ללוצ'י היא הגיעה בתום שנתיים וחצי של עיצוב עבור רשת קרייזי ליין.

איך צלחת את המעבר מקרייזי ליין, מותג הפונה לקהל בוגר יותר?

"לוצ'י בשבילי היא סוג של אוויר. בקרייזי ליין הייתי מעצבת אחת מתוך שלוש ואילו כאן חזרתי לנהל מותג. זו עבודה עם הרבה החלטות ועם לא מעט אדרנלין. עם זאת, קרייזי ליין היה אתגר גדול מאוד עבורי. למעשה, ניתן לומר שאם היה לי אתגר בחיי, זה היה זה. לא לעצב לפלח שוק צעיר מאוד וטרנדי בהכרח, ועם זאת המגמה הייתה להצעיר את הקולקציה ועשינו זאת בהצלחה, לטעמי. המותג הראה התעוררות בוגרת ועניינית ולמדתי לא מעט במהלך תהליך היצירה".

לוצ'י נתפסת כרשת עממית, ולא פעם במובן הטראשי של המילה

"אכן, לוצ'י סובלת מדימוי סביבתי לא מחמיא. זהו נושא שאנו מדברים עליו לא מעט ועושים מאמץ אדיר לצאת מההגדרה של 'נפגעת אופנה'. ייקח זמן לקבל את הגיבוי של הלקוחות שיראו בחנויות הרשת מקום לפקוד ולשוב אליו ומקום שנותן מענה גם לאופנה עכשווית וגם לבייסיק. אבל, כיום אני מרגישה שברגע שלקוחה תיכנס לחנות היא כבר שם. העלינו את האיכות ורמת העיצוב, התמתנו והטרנדיות היא יותר בניואנסים."

מה הבאת איתך בשונה מהמעצבת הקודמת?

"עובדות איתי צוות של מעצבות צעירות ומוכשרות. כמי שאוהבות אופנה ומתאהבות בסקיצה שעיצבו, חשתי שלא פעם זה לא קל עבורן שאני כמעצבת בוגרת ששואלת אותן: 'למי הבגד יחמיא? מתי היא תוכל ללבוש אותו?' אבל היום, כשהן מסתכלות על הקולקציה המוגמרת הן מתרגשות. הקולקציה נרגעה במובן מסוים ואני חשה שקצת מהבגרות שלי עברה אליהן. טרנד הוא טרנד. בגד טרנדי קונים פעם או פעמיים בעונה אבל בסופו של דבר כולנו רוצות להראות טוב בבגד. וצריך ללבוש אופנה מהמקום הנכון."

היו פריטים שעיצבתן ש"צונזרו" כי היו נועזים מדי או פחות מסחריים?

"היום בישיבת קולקציה זה קרה. הצגתי חולצה אובר סייז ועליה פני נערה. זו חולצה שאני מתחברת אליה מהבטן וחושבת שבתמהיל הנכון היא פשוט מנצחת. אבל, מנהלות החנויות, שהן אנשי השטח, אמרו שזה פריט שקשה למכור כי מרבית הנשים בארץ לא מתחברות להדפסים עם פנים. וכעת, אני חושבת איך נכון יהיה לתרגם את הפריט הזה אולי באופן יותר אבסטרקטי או מטושטש. בסופו של יום אני קשובה לשטח, אבל תמיד משתדלת להשאיר מקום בקולקציה לפריטים שאולי קצת פחות מסחריים ונותנת ל"מוצרי הקצה" להיות חלק מהקולקציה."

בקטגוריה "תמורה טובה לכספך" נכנסו לזירה הישראלית ענקיות בינלאומיות כמו H&M , מה מייחד אתכם?

"זו תחרות לא פשוטה ויש ניסיון לבדל את לוצ'י מהחברות האחרות. אנו חברה ישראלית שמדברת מבפנים. הגזרות, הבדים, האופנה מתאימים למזג האוויר ולמקום בו אנו מעצבים. השאיפה היא לתת מענה לאישה הישראלית, למבנה אישיותה, תדמיתה ומבנה הגוף. אנו מייצרים בכמויות קטנות ונותנים מחיר אטרקטיבי ביחס למוצר. אבל, החיפוש הוא יומיומי והמלחמה היא על כל פריט מחדש."

למי מהמתחרים בארץ היית מפרגנת?

"בכיף. צוות המעצבים של קסטרו, שאומנם אני לא מכירה באופן אישי, אבל אני גאה בהם וחושבת שהם הובילו תהליך נהדר בארץ. המעצבת חגית ויטמן שכיום מעצבת שמלות כלה וערב בסטודיו 'פיש אנד דג'. אני אוהבת את הפשטות שבעיצובים שלה ואהבתי אותה גם בגלגול הקודם במותג 'ואבי סאבי' שהתכתב עם האופנה היפנית. והמעצבים הצעירים ברחוב החשמל שהולכים עם האמת שלהם."

אל מי את מביטה ומתמוגגת מחו"ל?

פרסומת

"אני חושבת שרשתות האופנה דוגמת זארה ו-H&M יצרו מהפכה תעשייתית אופנתית ואפשרו לי, כבן אדם שעובד כה קשה, לקנות אופנה וליהנות ממנה במחיר הוגן. ומלבדם, אני מאוד אוהבת את היצירתיות המתפרצת של 'קום דה גרסון'."

טווח מחירים: גופיות וטישירטס: 40-220 שקלים; חולצות וטוניקות: 150-270 שקלים; שמלות: 170-390 שקלים; ז'קטים: 170-330 שקלים; חצאיות: 130-260 שקלים; מכנסיים, אוברולים וג'ינסים: 190-350 שקלים.

את קולקציית לוצ'י החדשה ניתן להשיג ב-37 חנויות הרשת ברחבי הארץ ובקניון עזריאלי.