באחד מהפרקים הזכורים ביותר בסדרה 'סקס והעיר הגדולה', הנקרא A woman's right to shoe (זכותה של אישה לנעליים), קארי בראדשו מוזמנת למסיבת בית, בה היא נדרשת להסיר את סנדלי המנולו בלאניק הכסופים שלה בכניסה. עם סיום החגיגה, כשהיא פונה ללכת, מגלה בראדשו שהנעליים היקרות (פיזית וגם רגשית) נעלמו מהמפתן. האם הן נלקחו בכוונה? או אולי בשוגג? גם בסוף הפרק אין לכך תשובה. הרצה מהירה קדימה. היעדרותם של הסנדלים מובילה את בראדשו להתעמת עם בעלת המסיבה, שמסרבת להחזיר לה את שווי מחירן (כ-400 דולרים) ובמקום זאת מעדיפה להרצות לה על סגנון החיים הראוותני שלה ועל כמה שמחיר כזה לנעליים הוא לא מוסרי. בראדשו, לאחר חיבוטי נפש, לא רק מצליחה להשיג זוג חדש אלא גם מבינה שיש לה את החופש לחיות לפי כל סדר עדיפויות שהיא רוצה, גם אם בפסגתו יש נעליים מפוארות, מבלי להתנצל.

שטחי ככל שיהיה מוסר ההשכל הזה, הרי הוא מצליח להצביע על דבר אחד משמעותי. הנעליים של מנולו בלאניק, שהפך בעקבות הסדרה לאחד ממעצבי הנעליים המפורסמים בעולם, מצריכות מצפון נקי וכיסים עמוקים. אחרי הכל, בשלושים השנים האחרונות, בזמן שעיצוביו מוצגים על רגלי סלבריטאיות או במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, נוצרה לו הילה של מייצר אופיום הנעליים. זה, שבעזרת לא מעט צבע, זוהר וסגנון עתיר הומור ופרא, עלול לחבל היטב בכושר השיפוט.

כעת, באיחור משמעותי ביחס לכותרות שמילא בלאניק בשני העשורים הקודמים, החל יבוא רשמי ונרחב של נעליו לישראל. בוטיק אניגמה בכיכר המדינה, יקדיש החל מהשבוע הבא פינה מעוצבת, נפרדת וקבועה לקולקציות של בלאניק, האמורות למנות מעל ל-40 דגמים לעונה. השאלה היחידה שצפה באוויר היא, האם אחרי כל כך הרבה רעש תקשורתי סביב עיצוביו (הוא אף עיצב החודש את הנעל הרשמית למחזמר החדש פריסליה מלכת המדבר בניו יורק) יהיה למפגש הקרוב עם הנעליים, שנים לאחר שסקס והעיר הגדולה ירדה מהאוויר, את אותו אפקט של קסם?

בלאניק (68) נולד בסנטה קרוז דה לה פאלמה באיים הקנריים, לאב צ'כי ולאם ספרדייה. הוא גדל בקרבת מטע בננות, נוף ירוק שמאוחר יותר ישפיע מאוד על סגנונו, המתכתב פעמים רבות עם הטבע. בעוד שמעולם לא רכש השכלה פורמלית בעיצוב אופנה, ההתעניינות שלו בתחום נבעה דווקא מתהליך העשייה שלהן. סופר על ידו בעבר, כי בנעוריו התלווה לאמו, שלמדה בזמנו איך להכין נעלי אספדריל (נעליים קלועות) מסנדלר מקומי. החוויה שתלה בו את זרעי האהבה למקצוע, אולם הוא נאלץ לחכות שנים עד שהגיע הדחף לכדי מימוש. לאחר שפרש מלימודי פוליטיקה ומשפט בז'נבה בשנות ה-60, הוא עבר לפריז לטובת לימודי אמנות, כשבין לבין הוא שוקע באיורי נעליים. חברה קרובה, פלומה דה פיקסו, הפגישה בינו לבין דיאנה פרילנד, עורכת הווג האמריקאי, שהציצה באותם ציורים ופשוט אמרה לו: "לך ותעשה נעליים".

בלאניק עזב את פריז, ובשנת 1973 פתח בלונדון בוטיק קטנטן, הניצב שם עד היום, רק במימדים גדולים במקצת. כבר מתחילת דרכו, כשהיה אפשר לזהות כי לנעליו, הניצבות בדרך כלל על עקב גבוה, דקיק ומלוטש, יש איכויות ויזואליות אקסצנטריות של גדילים או אבנים נוצצות, הוא הפך לחביבן של ידועניות מקומיות. בין היתר ניתן למנות את ידידתו של איב סן לורן, לולו דה לה פאלז, או טינה שואו. רק לקראת אמצע שנות השמונים, הוא פתח בוטיק מעבר לאטלנטי, בניו יורק. גם הוא, בעל מידות צנועות באופן מיוחד. לאורך כל השנים, בלאניק משתמש רק באיורי הנעליים האיקוניים שלו, תמיד צבעוניים ובקווים עזים, כקמפיין לקידום הקולקציות.

עד היום מיוצרות נעליו של מנולו בלאניק בעבודת יד, מה שלעיתים חושף שינויים מסויימים בגימורן של נעליים זהות, והוא נודע במיעוט אסיסטנטים קיצוני. תקופות ארוכות היה עובד לבדו על עיצובן, והחברה עצמה, שהתרחבה למדינות נוספות, עדיין נחשבת קטנה ביחס לכמות הפעמים שהמילה 'מנולוס', ככינוי לנעליו, נזרקת לאוויר.

קולקציית קיץ 2011, המוצגת כאמור גם בארץ, חוזרת במידה מסוימת אל שורשיו של המעצב, והיא מתבססת על מרקמים שנחשף אליהם באיים הקנריים. אולי ראוי לכנותה 'אקזוטית', לנוכח הגוונים העזים ששוטפים אותה, והרמזים הברורים לצלליות של עלים. סנדל סטילטו בגוון ירקרק, מכוסו כולו במעין פיסיות עור, היוצרים תנועה מרשרשת בזמן ההליכה, או אחר, המדמה ליפוף של עלים קוצניים סביב כף הרגל. נעלי הערב עומדות בכמה רמות יצירתיות מעל לנעליים המכוונות לנעילה יומיומית, כמו כפכף אדום שחזיתו מעין חישוק עור, או נעל אחרת, המנוקדת בלבן על רקע כחול. מעל כולן, ניצב מגף שחור, שכולו מחורר בחיתוכי תחרה בעור, היוצרים עיטורים פרחוניים, דרכם מציץ העור. פרשנות קיצית, כה אלגנטית ומפתה, לעיצוב הנחשב חורפי. עם זאת, חלק מהעיצובים מסעירים פחות מהמצופה, כמו נעל עקב צהובה-תכולה, ויש בהם מעין רמז לנשיות מיושנת, המועצמת פי כמה כאשר משווים אותם לנעליים של מעצבים אחרים, רגישות יותר לצו הזמן. זהו היתרון, והחיסרון, של יצירת קלאסיקות.

להשיג: בוטיק אניגמה, כיכר המדינה, תל אביב.

טווח מחירים: 2,500 – 5,500 שקלים