מה אנחנו זוכרים מפריס הילטון: קלטת סקס לוהטת בשם One Night in Paris, שבה כיכבה עם בן זוגה דאז, ריק סלומון; תלבושות חושפניות; נשיקות לכל עבר; אמירות פלרטטניות, וכמובן הביטוי That's Hot. השבוע היא תחגוג את יום הולדתה ה-30, וכמו כל קלישאה בגילה, גם השעון הביולוגי של היורשת הבלונדינית בעולם מתחיל לתקתק, והיא מפזרת הבטחות לכל עבר - ובעיקר, כנראה, לכיוון אמא שלה - על חתונה וילדים.

פריס הילטון? חתונה? ילדים? סקירה קצרה של תולדות חייה מראה שהבחורה החושפנית כבר ניסתה להגשים את החלום בעבר. בגיל 21 התארסה לדוגמן ג'ייסון שו וב-2005 קיבלה טבעת מהיורש היווני בעל השם המקורי פריס לציס. גבירותיי ורבותי, פריס הילטון היא בכלל מונוגמיסטית סדרתית. לא יעזרו הנוצצים וחצאיות המיקרו מיני: נראה שאיתרנו רומנטיקנית.

למען האמת, גם כשמנסים לנתח את קלטת הסקס בעלת הכותרת השנונה של הילטון, מגלים שהיא לא בדיוק מה שחשבנו. קודם כול, היא וסלומון היו במערכת יחסים באותה תקופה, ולא מדובר בלילה אחד של תשוקה חסרת מעצורים. בנוסף, מצפייה בקלטת מתגלה בחורה ביישנית למדי, ובהחלט לא משוחררת מינית. בניגוד לקלטת הסקס של פמלה אנדרסון וטומי לי, זו של הילטון אינה לוהטת כלל, ומציגה יחסי מין יומיומיים ואפילו משעממים בין בני זוג, שעל פי גרסתה נועדה לעיניהם בלבד. בסופו של דבר, הקלטת אפילו לא הרסה לה את המוניטין.
בלי שערוריות, אין כותרות. בריטני ספירס AP
בין זונה למדונה

הילטון היא לא הבחורה היחידה שאוחזת בתדמית שהאמריקאים מכנים Slut, ואינה בהכרח תואמת את התנהגותה בחיים הפרטיים. גם פמלה אנדרסון, אולי סמל המין הגדול בעולם, זוקפת לזכותה אינספור מערכות יחסים ארוכות, כולל שלוש חתונות ושני ילדים (חוץ מטומי לי וקיד רוק, היא הייתה נשואה לתקופה קצרצרה לאותו ריק סלומון מקלטת הסקס של הילטון), ובו-זמנית אוחזת בשיא של מספר ההופעות על שער מגזין "פלייבוי".

המשותף לשתיהן הוא החיבוק החם שהן מקבלות מהקהל. למה? נראה שההליכה שלהן על הקו הדק שבין מתירנות למתיקות, בין מיניות לתמימות, יוצרת סתירה פנימית בין המדונה לזונה ומקדם תדמית נגישה, מזמינה ובעיקר לא מאיימת.

ובכל זאת, הילטון נתפסת כזנותית על ידי הציבור

הרחב, במיוחד על ידי מי שלא טורח להעמיק בהופעות התקשורתיות שלה. הסיבה לכך היא שלמרות שלמתיקות יש ערך עליון בעיניה, היא עדיין נוטה להתלבש כמו נערה עובדת. אם היא תלבש חצאית בצבע ורוד מסטיק, לעולם היא תהיה קצרצרה וללא תחתונים; אם היא תעטה על עצמה ז'קט עם דוגמאות של "הלו קיטי", הוא יהיה עשוי מוויניל.

"הלבוש הוא אמצעי להשיג מטרות. אמצעי זול, שמכפר על חוסר ביטחון מסוים", מפרשת יועצת התדמית אתי בן ארי. "אדם שלא בטוח בעצמו ובקריירה שלו, ישתמש באמצעים פרובוקטיביים כי זה זמין וקל". לדבריה, הכוכבות ההוליוודיות מודעות למה שהן משדרות ולעתים משתמשות בתדמית הציבורית כאמצעי למימוש פנטזיה שאינה בהכרח מתיישבת עם ההתנהגות היומיומית שלהן.
מנפנפת במה שיש. פריס הילטון רויטרס

סיבה נוספת לעין העקומה שנשלחת אל עבר הילטון והקולגות שלה, כמו האחיות קרדשיאן, נעוצה בכך שהן לא אוחזות בכישרון מסוים שהפך אותן לכוכבות, והאקט הפתייני שלהן הוא לא ממש חלק מאמירה יצירתית, אלא ניסיון למשוך תשומת לב. בניגוד למוזיקאיות שיכולות ללהטט בין תדמיות לצורך מקצועי, כמו כריסטינה אגילרה, בריטני ספירס או מיילי סיירוס שהשתמשו במיניות שלהן על מנת לקדם את עצמן בתעשיית המוזיקה, הילטון מפורסמת אך ורק בתור עצמה, ולכן כל מהלך שלה נתפס כחלק בלתי נפרד מאישיותה האמיתית.

פרחה. אגילרה צילום: EPA
אגילרה, למשל, עברה שינוי תדמית קיצוני בשנת 2001 כשהוציאה את האלבום Stripped. הסינגל המוביל מתוכו, Dirrty, לווה בקליפ שנחקק בזיכרון הקולקטיבי, בו הזמרת לובשת כמעט כלום ומתפלשת בבוץ. בתגובה לרגשות השליליים שהקליפ הזה עורר בקרב האמריקאים השמרנים, אגילרה הסבירה שזו האמת שלה, והתדמית הזו קרובה יותר למי שהיא במציאות מאשר לתדמית הילדה הטובה שהנהיגה לפני כן.

כך גם במקרה של ספירס וסיירוס והתצלומים השערורייתיים שלהן עוד בטרם מלאו להן 18, וחרף העובדה שהן הצהירו על היותן בתולות ותמות. ספירס הצטלמה למגזין "רולינג סטון" כמה חודשים לפני שהפכה חוקית בבגדים תחתונים, ועוררה תגובות קשות אצל הורים מודאגים ברחבי ארצות הברית. סיירוס הצטלמה בגיל 15 כשהיא עטופה בסדין בלבד למגזין "ואניטי פייר", וקיבלה גם היא תגובות שליליות.

מובן שזה לא מפריע לה להסתובב גם היום עם חולצות שקופות בלי חזייה או לצלם את עצמה בפוזות פרובוקטיביות. "כשמדברים על נשים או על נערות בתקשורת, תמיד קיימת הבחנה בין הנערה הטובה לנערה הרעה", מסבירה ד"ר סיגל ברקברנדס מבית הספר לתקשורת במסלול האקדמי של המכללה למנהל. הבעיה היא שהתקשורת והציבור מושכים כמעט תמיד לכיוון הנערה הרעה, הפרוצה, מכיוון שזהו ייצוג המספק יותר כותרות צהובות.

אחת הדוגמאות הטובות לכך היא הסצינה הנודעת של הסרט "גריז" מ-1978, בה הנערה הטובה סנדי (אוליביה ניוטון-ג'ון) מנסה למשוך את תשומת לבו של הנער המרדן דני (ג'ון טרבולטה). המוצא האחרון שלה הוא מייקאובר, בו היא הופכת מבתולה שמרנית בשמלות מתוקות ושיער אסוף, לטורפת גברים עם מכנסי עור צמודים ונעלי עקב אדומות. ההבחנה בין צבעי הבגדים, סגנון השיער, האיפור ושפת הגוף שלה יצרו דיסוננס בין שני הקצוות אליהם היא שייכת, והמסר שהתקבל עורר ביקורות רבות.
עוד לא חוקית וכבר נתלית על עמוד חשפנות. סיירוס AP
מחוכים ופה מלוכלך

התפיסה הזו יכולה להסביר מדוע הילטון, למרות קולה המתוק וחיבתה לכלבלבים ולפריטים ורודים, נתפסת כפרועה ומינית יתר על המידה. הסתירה בין מרכיבי האישיות השונים שלה לא מתיישבת אצל הציבור, שמרגיש שהוא חייב לבחור צד. מובן שבגלל שערוריות מין וסמים, קשה שלא לראות בה את ה"זונה" ולא את ה"מדונה".

היא , מצידה, לא חוששת להקצין צד זה, מכיוון שהיא יודעת שללא שערוריות, אין גם כותרות. "פריס הילטון פשוט פועלת מתוך רצון לתשומת לב", טוען ד"ר אמיר שפר, פסיכולוג קליני ומרצה במסלול האקדמי של המכללה למנהל. "זו לא אינטרסנטיות כלכלית, אלא הרצון שיהיה סביבה באזז תקשורתי כל הזמן. זה נותן לה תחושה שהיא חשובה, מעניינת ובלתי נשכחת. ייתכן שדווקא בגלל שמדובר במישהי שהכול בא לה בקלות, זה נתן לה להרגיש שהיא לא שווה בזכות עצמה, והיא מנסה להשיג תשומת לב בדרכים אחרות".

ד"ר שפר מוסיף כי השימוש במיניות הוא גם אחד המאפיינים של אישיות היסטריונית. "נשים היסטריוניות מתנהגות בפרובוקטיביות כדי למשוך תשומת לב", הוא מסביר. "זה בדרך כלל נובע מדימוי עצמי פגוע. פעמים רבות הן לא מחוברות באמת למיניות המתפרצת הזאת באופן טבעי, אלא משתמשות במאפיינים חיצוניים שלה, כמו לבוש".

מובן שלא חסרות כוכבות שמתלבשות ומתנהגות בצורה פרובוקטיבית או אוהבות לפתוח פה מלוכלך. הילטון היא כבר מזמן שיה מתוקה ותמימה לעומת משתתפות "ג'רזי שור" שמנבלות את הפה ולא מתביישות לקיים יחסי מין על המסך, ובמקביל להפוך לכוכבות הגדולות ביותר של השנה האחרונה.

לצדן ניתן למצוא את טיילור מומסן, שבגיל 16 כבר יצאה מהבית עם מחוכים וגרבונים בלבד ותיבלה את הלבוש בדיבורים על אוננות, או את לינדזי לוהן שעשתה קריירה מהתנהגות זנותית. בקיצור, התקשורת נהנית ללבות את הפריצות, ובתמורה מקבלת ממנה עוד ועוד.

לבוש פרובוקטיבי ותדמית מלוכלכת. סנוקי מ''ג'רזי שור'' סקוט גרייס
ובישראל: מחסור

לעומת הוליווד, בישראל קצת יותר קשה למצוא את הבחורות האלו. פרט ליוצאות דופן כמו מורן אייזנשטיין, אורלי ויינרמן או אורית פוקס, בארץ לא קיים האקלים התרבותי הנחוץ לטראש אמיתי. הסיבה העיקרית לכך היא גודל האוכלוסייה: בינינו לבין הכוכבים שלנו לא מתקיים המרחק הדרוש שיאפשר להם להשתעשע עם התדמית בלי לחטוף ביקורת מיידית מהמוכר בסופר או מהשכנה של ההורים. חוץ מזה החברה שלנו מאוד שמרנית בנוגע למין מזדמן: אם תריצו בראש רשימה של הכוכבות הכי גדולות שיש לנו, סביר להניח שתתקשו למצוא כאלה עם תדמית מעט מלוכלכת. אנחנו מעדיפים אותן מלאכיות.

 

לא מספקת את הסחורה. אורית פוקס אמיר מאירי
בשורה התחתונה, השאלה הגדולה היא האם אפשר לצאת מהתדמית הזו, או שמדובר בעניין שירדוף אותך כל החיים. הילטון למשל, יכולה לקחת דוגמה מחברתה הטובה שהצליחה להפוך את עורה לחלוטין: ניקול ריצ'י.

אחרי שנים רבות בהן אחזה בתדמית של ילדה פרועה שכללה גם סיבוב במכון גמילה עוד לפני שהגיעה לגיל 20, נכנסה ריצ'י להיריון לפני כשלוש שנים. בן-לילה סגרה את הפה הגדול שלה, ויתרה על החצאיות הקצרות, והחליפה אותם בהתנהלות תקשורתית מחושבת ובסטייל צנוע. גם אם שינוי כזה מחכה להילטון ממש מעבר לפינה, כולל חתונה ושלושה ילדים, אין ספק שאנחנו נתגעגע ליורשת הפלרטטנית ולמיני הרצחני שלה.