הגעתי לשם עם More4Me, שמראש הזהירה שהיא דווקא כן אוהבת לפשפש ולחפש מציאות. ויש. אגב, התאורה קצת מעצבנת.


תמהיל המציגים עם כ-50 מציגים פלסטיק הפעם היה קצת קטן ודי מפתיע. הרבה מאוד דוכני אופנה, יחסית, ודי מעט דוכני אקססוריז. גם דוכני האקססוריז שהיו - במיוחד בתכשיטים - הציגו ברובם קולקציות כאילו-וינטג'. בפועל, לא באמת הצלחנו להבדיל בין המציגים השונים. שמתי לב שהרבה מהמציגים הציעו פריטים מיובאים ולא בעיצוב עצמי.

המצטיינים שלי:
ליאור קסטוריאנו: אם נתעלם מההתעקשות הבלתי מוסברת של מעצבים ישראליים לאיית את שמם באנגלית, מדובר במציגה המצטיינת של הפלסטיק הנוכחי מבחינתי. קסטוריאנו מציגה פריטים שחלקם בעיצובה וחלקם נבחרו על ידיה ומיובאים מחו"ל, כולם בקו חצי-ספורטיבי ולגמרי בייסיקי מוצלח. מעבר לזה, קסטוריאנו העמיסה סטנד שווה ביותר עם פריטים עד 99 ש"ח, מחיר סביר לעליוניות סרוגות יפות וחמימות. לא כל הפריטים שנמכרים ב-99 ש"ח הם ברמה אחידה (לא מבחינת עיצוב, לא מבחינת מקוריות ולא מבחינת גימורים וחומרים), ולכן שווה לנבור ולהציץ. מילה טובה על השירות של קסטוריאנו: אולי זה קשור למיעוט המבקרים ואולי לאישיותה הנעימה - קסטוריאנו מעודדת את הלקוחות לפנות אליה במייל בכל בעיה והשירות היה מחויך ואדיב.

מורן פורת: מעצבת האקססוריז היחידה (ממה ששמתי לב) שהציגה קו מקורי ומאוד שונה מהווינטג' של יתר הדוכנים: תכשיטים גיאומטריים, מפוסלים ומצופים בבדים ססגוניים. אולי בגלל הקירבה ליציאה ולדוכן הטי-שרטים העמוס מאוד של Chop shop, הדוכן של פורת קצת נבלע - וחבל. היא שווה את זמנכם, ראו כאן:


גרברובה: מעין התחכמות של היבואן אילן גרבר על שמור ועל המונח גרדרובה, שכבר נתפס כשם של מותג בידי אחרים. גרבר מייבא פריטים נאים למדי במגע סבנטיז, חלקם משעשעים. התמחור היה סביר גם כאן: 89 ש"ח לפריט בודד, 149 ש"ח לשניים.

כניסה עולה עשרה שקלים. במחיר הזה מקבלים גם מוזיקה נהדרת של "זברה" ואופנוע שניצב בין הדוכנים.