ההורים שלי כבר כנראה בחיים לא יסלחו לי על הבושה, הכלימה והפאדיחה שגרמתי להם עת הופעתי, בפסח אחד בתחילת שנות התשעים, לארוחת ליל הסדר בג'ינס. קרוע.
כמה וכמה זוגות עיניים פולניות תקעו מבטים מזועזעים במכנס המשופשף ובחורים הפעורים באיזור הברכיים , כאילו לא שילמתי עליהם יום קודם לכן, בחנות האגדית בדיזינגוף "ג'ורדאש", ממיטב כספי שנצבר בעמל רב בלילות בייביסיטר ארוכים ומשעממים.
לינדסי לוהן מתקמצנת על מכנסיים חדשים
"ג'ינס?! מי בא לליל הסדר בג'ינס?!", חטפתי על הראש מאוחר יותר, בדרך הביתה. את כל הצעקות, הפרצופים החמוצים והדאגה הכללית לעתידו של הנוער ספגתי בשלווה יחסית, מאחר שבכיסי (המחורר מעט אף הוא), נחו להם כמה שטרות שקיבלתי בהחבא מסבתא שלי (פולנים תמיד נותנים כסף בסוד), שהשביעה אותי שאלך מהר ואקנה לי מכנסיים חדשים ושלמים.
קמפיין פרסומי של LEE
באותה תקופה, אני וחברותיי ועוד מיליונים אחרים, היינו מוכנים לשלם הון עתק בשביל ג'ינס שעבר התעללות. ג'ינס חדש, כחול בוהק ושלם לחלוטין נחשב לשיא השיאים של הכיעור ולמשהו שלא היינו מעלים על דעתנו שמישהו בכלל מוכן ללבוש. אבל הופ- חלפו להן כמה שנים, ודווקא לא הרבה כל כך, והנה פתאום כולם רוצים ג'ינס כחולים-כחולים, בגיזרה קלאסית, שנראים כאילו נלקחו מגלויה מהפיפטיז.
רק גמרנו להתלהב מהג'ינס הכחולים והמאד הנורמליים, והתחילו לשגע אותנו עם כל מיני מכנסיים מסובבים - תפרים מאחורה שזזו קדימה, כיסים ענקיים שיורדים עד הברכיים ועוד כל מיני המצאות (שגובו גם בקמפיינים פרסומיים בהם הודגשה גמישותו ויכולתו המרשימה לפעלולים טקסטיליים של המכנס החדש) שגרמו לג'ינס הפשוט להראות יותר כמו ביסלי גריל.
levis twisted
פרסומת של ליוויס בטוב טעם
אחת האופנות הדוחות ביותר בתחום הג'ינס בשנים האחרונות היתה הגיזרה הנמוכה להביך, שלא רק שחשפה ישבנים, גם לוותה תמיד בחוטיני מבצבץ. איכס. לעומת הג'ינס בגובה דשא האלה, אפילו הג'ינס הענקיים בהשפעת אופנת הראפרים נראו כמו שיא האלגנטיות.
קייטי הולמס בגיזרת הבויפרנד
בקהאם ג'וניורס מעדיפים דיזל
והסקיני? אוי, הסקיני האכזר, שגרם, (וגורם גם ברגעים אלה, הוא עדיין מאד פופולארי) לתסכולים איומים בשל קילו או שניים מיותרים באיזור האגן והישבן ולחרטה עמוקה על הבורקס פלוס ביצה מהצהריים... מזל שהמציאו את הג'גינגס - טייטס-ג'ינס עם גומי.
כמה נמוך עוד אפשר לרדת?
סיינה מילר בסקיני ג'ינס
אבל, וזה אבל גדול מאד, עם כל הטענות שיש לנו נגדו לפעמים, ועל אף שמדי פעם הוא נגרר לכל מיני גזרות קיצוניות, פשוט אין על ג'ינס.
מישל אובאמה מאמצת
תחשבו על זה רגע, ממכנסיים שיועדו במקור לפועלי נמל ולאחר מכן לעובדים במכרות לפני יותר ממאה חמישים שנה, הפכו המכנסיים האלה לפריט הלבוש הפופולארי ביותר בעולם, לסמל של ממש לנעורים, לאופנתיות, למעודכנות, למגניבות (למרות שג'ינס עם אפליקציות פרחוניות זה לא בדיוק שיא המגניבות, אבל ניחא, זו באמת סטייה). ובנוסף, זה די גאוני עד כמה שג'ינס מתאים והולך סבבה עם ה-כל.
לוי שטראוס
כרית ג'ינס באתר etsy
בובת ג'ינס באתר etsy
מרוב שהוא משתלב נהדר עם כל דבר, עושים ממנו גם כריות וריפודים לספות, ותיקים ומעילים, וזאת בגלל שהוא לא רק יפה וקולי, ותמיד נכון, אלא גם עמיד וחזק בצורה בלתי רגילה ומתיישן בכבוד, כמו יין.
כמו שירים של בוב דילן.
כמו פוסטרים של ג'יימס דין.
