סיכום העשור של מותג התיקים כיסים, מחזיר את המאזין לשנות ה-90 של תל אביב, בזמנים בהם הפצעתו של מעצב חדש היתה בגדר חדשה גורפת, לפני שהמילה 'מעצבת' הפכה למטבע, וכשהיה עדיין קל יותר להפתיע אותנו. המעצבת והמקימה של כיסים, יעל רוזן, מצליחה לדלג במהירות בחזרה אל תוך העשור הזה, "כיסים התחיל ממעבדה ביתית שהמשיכה את הלימודים שלי במחלקת צורפות בבצלאל. סיימתי בשנת 1999, ולא היו לי מחשבות ותוכניות עסקיות. רציתי פשוט לעשות את מה שעניין אותי, ובגלל שזה היה כל כך מרענן וחדש זה קיבל באופן מיידי תגובות חיוביות".

רוזן (38) יודעת להסביר היטב את המשיכה החזקה שלה לתיקים וארנקים שלה, "היה מאוד ברור לאן מכוון הקו המינימליסטי והפשוט, שמשדר חוסר מאמץ לצד חדשנות. קהל הלקוחות נבנה סביב כמה מכירות ביתיות שקיימתי בדירתי הקודמת, ברחוב הדולפין ביפו. קום איל פו הייתה החנות הראשונה שהציגה אותנו בחלל שלה, וזה מאוד מהר זכה לחשיפה עיתונאית רחבה".

מעצבים צעירים רבים, בוגרי שנקר או בצלאל, מתפללים למסלול המהיר של רוזן. מסלול שהיום הוא מנת חלקם של מעטים, אם בכלל. עם יותר מדי משרדי יחסי ציבור ששולטים ביד רמה על התחום, ומספר רב מדי של בוגרים מידי שנה, שמעוניינים כולם בתשומת לב מכלי התקשורת, חשיפה היא לא עניין פשוט היום. אבל רוזן התחילה את דרכה באווירה אחרת, בשוק מוגבל יחסית. "הבאתי בשורה ממש חדשה. מלבד דניאלה להבי וחנויות תיקים כלליות, לא היה היצע של תיקי מעצבות. אני הייתי על קו התפר הזה, לפני המפץ הגדול, ומאז נוצרו כמה מוצרי דגל שהולכים איתנו".

בין מוצרי הדגל של כיסים, נמצא הארנק המתקפל שרוב ייחודו בתא הכסף הקטן שנסגר בזכות קיפול, תיק הקובייה ותיק הפטל – תיק שק המיוצר מדי עונה מחומר שונה. יחד איתם הפך לקלאסיקה גם תיק ההובו, תיק ריבועי בעל מראה שטוח, שהעונה מגיע בטקסטורת קרוקו. בלעדיים לקולקציה הנוכחית הם תיקי הקשר, שמגיעים בשתי מידות, והם למעשה תיקי שק בעלי שתי יריעות עור קשורות, שמאפשרים משחק עם הרצועות. תיק המרשמלו הוא תיק מלבני, בירוק רעל חלק, שמתאים יותר לשעות הערב, ומציע בדומה לתיק הקשר, משחקים עם הרצועה שיכולה להיות ארוכה או קצרה, או להיעלם בכלל.

אך כשבאים לבחון את התיקים של חורף 2011 לעומת הקולקציות הקודמות, מגלים פער גדול מאוד בין הרגע שבו פרצה כיסים לשוק המקומי, לבין הרגע בו מוצגים החידושים של העונה הנוכחית. המשחקים העיצוביים שמציעים התיקים, אמורים להציג תחכום שיהפוך אותו ליותר פרקטיים ובעלי צורות מגוונות, בעוד שלמעשה אין במשחקים הללו די כדי להפוך את התיק הנקי מידי למעניין. כך קורה גם עם הביטנה הפרחונית של תיק הפטל, שחוזרת גם בדגמים נוספים. רוזן מגדירה אותה כ"קריצה", אך ממותג כמו כיסים יש ציפייה ברורה לביטנה שתנהל דיאלוג עם יתר התיק. בגרסתה הנוכחית הביטנה הזו מרגישה כמו יציאה ידי חובה כלפיי הלקוחה, ולא תוצאתה של מחשבה מגובשת.

המילים שמלווות את רוזן לכל אורך השיחה שלנו וחוזרות על עצמן הן "נקי, נגיש, מנעד רחב, משחקים, קריצה". מילות המפתח הללו מבטאות מבחינת רוזן, את המעלות של כיסים, אבל החזרה עליהן, בעיקר לנוכח הקולקציה, הופכת אותן ליותר ויותר שליליות. כשמסתכלים על הקולקציה, קשה לומר שהיא מייצרת תשוקה. יש בה הרבה היענות לצרכיהן של נשים, ופחות מידי סיכונים. זו לא קולקציה רעה, היא לא סרת טעם, וניכר שביחס לתיקי הייבוא שמציפים את השוק, רוזן שומרת על גימורים נאים ששומרים על רמתו של המותג. אבל בעיצוב עצמו הניקיון שהיה כל כך מרעיש בתחילת דרכו של כיסים, הופך בעיקר לשיעמום.

נקודת האור מגיעה מכיוונו של הקטלוג. נוכחות התיקים בפריים, על דוגמנית מאופרת ולבושה למשעי, עושה את ההבדל. רוזן מאשרת, "הקטלוג העונה הוא באמת מאוד פאשן. החלטנו לא לפחד הפעם מהטריטוריה הזו". האמירה הזו, כמו גם הצילומים, מפיחים את התקווה שאולי כיסים תקפיד ללכת לכיוונים אופנתיים יותר, אבל מדגישה גם את סך הבעיה, הרי איך יכול להיות שמותג תיקים שמדגיש את הפן העיצובי שלו, חושש מהטריטוריה של האופנה? ממה הוא כל כך מפחד, ולמה הוא מרגיש בנוח להתנסות בשטח הזה רק אחרי עשור?

טווח מחירים: 239-1,490 שקלים

כיסים. החשמל 8, תל אביב; אוסישקין 38, רמת השרון.