חברת TOMMY HILFIGER תבעה שני אחים אשר בביתם נתפסו 54 זוגות נעליים מזוייפים הנושאים את הלוגו של המותג, בין היתר, בעילות של גניבת עין והפרת סימן מסחר. בנוסף ביקשה החברה לחייב את האחים בתשלום פיצוי סטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ש"ח.
מאחר ואין חולק כי המוצרים שנתפסו הינם מזויפים וכי מכירתם היא בגדר עוולה של גניבת עין, המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים הינה סכום הפיצוי הסטוטורי שיש לפסוק בנסיבות העניין.
לטענתה חברת TOMMY HILFIGER, יש לראות בכל דגם מזויף שנמצא כמעשה הפרה עצמאי המצדיק פסיקת פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, וכן טענה כי בקשתה לסכום פיצוי גבוה תסייע במיגור תופעת זיוף מותגים, אשר הפכה למכת מדינה.
לטענת האחים, באחד מימי השבת שטיילו בשוק המתנהל בכפר קאסם, הם הבחינו במחיר האטרקטיבי של הנעליים והחליטו לרכוש אותם על מנת להעבירם לבני משפחתם במחיר עלות ולא בכוונה לסחור בהם. כן טענו, כי הם לא מבינים כלל באופנה ובסימני מסחר ולעולם לא היו מעורבים במסחר מכל סוג שהוא.
השופט שאול מנהיים קבע, כי יש לראות במעשיהם של האחים כהפרה אחת של החוק, מאחר שכל זוגות הנעליים שנמצאו בחזקתם היו מדגם אחד בלבד, ולכן לא ניתן לייחס לאחים כמות הפרות התואמות את כמות הנעליים, כפי שטענה החברה.
עוד נקבע, כי התפירה וההדפס על הנעליים הייתה באיכות ירודה, וכי הדגמים המזויפים שנתפסו אינם תואמים כלל את דגמי היוקרה של המותג TOMMY HILFIGER, ולכן אין חשש כי אילו האחים היו סוחרים בנעליים, לקוחותיה הקבועים של החברה היו מוטעים.
לאחר שקילת השיקולים הרלוונטיים: מחד, האינטרס הציבורי במיגור תופעת הזיוף, ומאידך טיבו הירוד של הזיוף והעדר ראייה לפעילות עסקית מצד האחים, נקבע כי גובה הפיצוי יעמוד על 20,000 ש"ח.
- ב"כ התובעות: עו"ד עופר סמוך; עו"ד שרה סולמי.
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עובד אליאס; עו"ד אבי ששון.
