תקציר אירועי הפרק האחרון בבית "האח הגדול": פרידה הכט קצוצת השיער דרשה מהאח להכניס ספר לבית על מנת שישפץ לה את הפריזורה. קופצים לה כל מיני שוונצים במעלה הפדחת, היא טענה, והדבר מטריף את דעתה. מצחיק? ובכן, לא ממש. משהבינה פרידה שמעצב השיער לא עומד לדפוק בדלת, היא החלה לצרוח, לבכות ולהפעיל פרובוקציה: "אם ספר לא יגיע, אני לא יוצאת מהמיטה לשידור החי". וכך קרה. בהדחתו של יורם, פרידה נותרה בוכייה ומנותקת מהחברים מתחת לשמיכה. אך סוף טוב: בסופו של יום, פרידה זכתה בתספורת המיוחלת ושבה לפרסונה שהכרנו: מאושרת וחזקה.

שוונץ אחד ונגמר הסיפור?

לא יכולנו שלא לתהות: מה לעזאזל קרה לפרידה שגרם לה לשבור את הכלים בצורה כזאת? איך האישה הזאת, שנראית לנו בריאה בנפשה, שלמה, מיושבת, זאת שנותנת טיפים אמיצים ונכונים לכל הבית, פתאום מתפרקת בגין שוונץ אחד קטן בראשה? שלא לדבר על כך שהתספורת שאחרי נראית לנו בדיוק כמו זו של הלפני. אבל בינינו, פרידה היא רק טריגר: בסופו של יום, גם אנחנו נופלות במלכודת שאף אחד מלבדנו לא רואה. תקום האישה שלא מתעוררת בבוקר מדי פעם ומתבאסת משיערה?שמבחינה בשערות בלתי נראות מעל השפמנון הקטן ובטוחה שכל העולם נועץ בה מבטים?

"ברור לכולם שמדובר בסוגיה סובייקטיבית שאין לה שום קצר למציאות", אומרת איריס סלומון, פסיכולוגית ומנהלת חברת "ספיד דייט". "עבור פרידה, מדובר בשיער. עבור אחרים, זה יכול להיות מראה אוזניים שנראה להם מעוות. זה לא באמת משנה. כל הסיפור הוא פנימי לחלוטין". לדברי סלומון, ניכר כי התספורת שינתה את כל הוויתה. "ניתן בקלות לראות את השינוי שחל באנרגיות שלה: משבר כלי עצבני היא חזרה לחייך, להיפתח לחברים ולחזור לעצמה".

לדברי סלומון, לכולנו יש תסביכים קטנים, ובקשתה של פרידה לספר היא בהחלט לגיטימית. עם זאת, התגובה שלה לאחר שהבינה שזה לא קורה הייתה קיצונית, ובהחלט כדאי לבדוק מאיפה היא באה.

"טיפוח זה חשוב, אבל לא עד כדי מצב קיומי"

"התגובה הזאת ללא ספק נובעת מדימוי עצמי נמוך ומנרקיסיזם", מסבירה מינה גומא, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת. "על אף הקלישאה המוכרת, ברגע שאנחנו אוהבים את עצמנו באמת מבפנים, זה מעניק לנו תחושת ביטחון עצמי שלא מותנית בשיער או באיפור או בלבוש". עם זאת, גומא יודעת לומר כי בסופו של יום, כולנו נרקיסיסטים. השאלה היא רק עד לאיזו רמה ולאן זה מגיע. "אני מאמינה גדולה בטיפוח עבור כל אישה וגבר. זה חשוב, זה נעים ואסתטי, אבל לא עד כדי שזה מצב קיומי".

הסיבות לאיבוד הדעת של פרידה בדבר השיער יכולות לנבוע ממספר דברים: טראומת ילדות שהביאה לפגיעות הזאת, חוויה מהעבר, ואולי אפילו סתם משום שלא אהבה את עצמה כילדה עם שיער ארוך. "המצב יכול להתרחש בעקבות כל מיני חוויות שהיא לקחה באופן קשה, בעוד שאחרים כלל לא התייחסו אליהם", אומרת סלמון. "בינינו, יש מצב שגם פרידה עצמה לא באמת יודעת להסביר למה זה מפריע לה. אבל זה מפריע. זה המצב".

מה אתן חושבות שהיה צריך להיעשות?
גומא: "חבל לי שפרידה לא קיבלה את מה שביקשה בזמן. היא עסוקה עכשיו בהישרדות קיומית, והייתה מאוד אותנטית בתגובתה וראויה להקלה. הדבר ברור: היא אישה חזקה כשהיא מרגישה טוב עם עצמה, וברגע שלא היא איבדה את עצמה. ולדעתי הייתה צריכה להיות הבנה מהירה יותר".
סלומון: "אני מניחה שגם בהפקה לא ממש ידעו איך לאכול את זה. מצד אחד, זאת דרישה מוזרה. מצד שני, הייתה תמיכה חברתית לחלוטין. החברים לא פסלו וזלזלו, אלא התגייסו והבינו שיש כאן היבט פסיכולוגי שלא יעזור להתנגד לו. ובסוף, היא אכן חזרה לעצמה".

אילו פרידה הייתה בחוץ, מה הייתן מייעצות לה?
סלומון: "ראשית, הייתי מכבדת את מה שעובר עליה ולא מתייחסת בזלזול לנושא או פותרת אותה כשרוטה. הייתי עובדת איתה על כך שאובייקטיבית – זה לא דבר משמעותי. הייתי מציבה אותה מול ראי המציאות ומבקשת ממנה לשאול בצורה ישירה את האנשים הקרובים אליה: 'כמה לדעתכם התספורת הזאת מוסיפה ליופי שלי?'. אנשים אומרים לנו את האמת ברגע שאנחנו באמת מבקשים אותה. תרגיל נוסף - הייתי מבקשת ממנה ללכת כמה ימים עם הלוק 'הפרוע' ולגרום לה להבין שאין לזה משמעות".

גומא: "הבעיה של פרידה היא בעיה מוכרת עבור נשים רבות. כדי לא להתרגש מהחיצוניות, צריך לעבור תהליך פנימי שימלא אותנו, וכמובן שזה לא דבר שפשוט להגיע אליו. הייתי ממליצה בהחלט לנסות אימון, אבל חשוב גם להבין את עומק הבעיה. במידה שתרגילים מהסוג הזה לא יפתרו את העניין, בהחלט יש מקום לפעול בתהליך שנכנס עמוק יותר אל הנפש".