בחודש האופנה שנערך בספטמבר הציג המעצב הראשי של בית האופנה "בלנסיאגה" בעשור האחרון ניקולא גסקייה, קולקציה גברית וקשוחה שמתכתבת עם עולם הפאנק, בבגדים ששילבו עורות, ניטים, רוכסנים וטקסטורות בשחור, לבן, כחול ואדום. אבל הבוטיק שפתח קריסטובל בלנסיאגה ב-1918 ובית הקוטור שהקים ב-1937 היו דווקא נשיים מאוד והושפעו מתקופת הרנסאנס, אבל עם טאץ' מודרני.

למעשה, בית האופנה שהיה פופולרי מאוד על נשות אצולה והמעמד הגבוה כמו משפחת רוטשילד, באני מלון, גלוריה גינס, מונה פון ביסמארק וג'קי קנדי, נחשב לא רק נשי, אלא גם כמי שיצר מהפכה ביחס שבין הבד לבין הסילואטה הנשית.

בסוף השבוע האחרון נפתחה במכון הספרדי על שם המלכה סופיה בניו יורק תערוכה מיוחדת שסוקרת את שנות הפעילות של בית האופנה הוותיק. התערוכה, שתינעל ב-19 בפברואר, מציגה שמלות ערב רקומות, גלימות בהשראת ריקוד פלמנקו ספרדי, בולרו בסגנון מטאדורי, שמלות צמודות מותניים ועוד כ-70 תלבושות ופריטים. אחת השמלות הידועות יותר שמוצגות בתערוכה היא יצירת המופת מ-1957 שעיצב בלנסיאגה לחתונה של סונסולס דיאז דה ריברה.

"הם שחררו את הנשים מהמון דברים, ביניהם המחוך", הסביר המעצב אוסקר דה לה רנטה, שהגה את הרעיון לתערוכה, אותה אצר המיש בולס מ"ווג". "הייתה להם השפעה שעדיין חיה וקיימת מכיוון שהם ייסדו אלמנטים עיצוביים שעדיין משתמשים בהם כיום. יש בתערוכה הזו המון בגדים שאנשים יכולים ללבוש גם עכשיו מבלי שהם יחשבו לווינטג'".

התערוכה עוסקת בהשפעות של התרבות הספרדית

והאמנות על עבודתו של בלנסיאגה, שפרש ב-1968 והלך לעולמו ארבע שנים לאחר מכן. החשיבות של יצירותיו אף הולידה את הכינוי "פיקאסו של עולם האופנה". "אני מקווה שאנשים ילמדו על ההשפעות של התרבות וההיסטוריה על התקופה בה שהה ועיצב בלנסיאגה בפריז", הסביר בולס. "בנוסף אני מקווה שהם יחושו את עולמו של מעצב שלא מפסיק להשתנות, להתפתח ולחקור".

- דוגמאות נוספות מהתערוכה