הפתרון: לתת, אלא מה
יערה, ,29 רקדנית, לא נכנסת לקניונים:
(!) "אם חברה מבקשת בגד, זה אומר שהיא חברה ממש טובה שלי, ושלא מביך אותה לבקש ממני. רק חשוב לי שיחזירו לי - גם בלי כביסה, לא אכפת לי, ולא אחרי שנה, כמו שלפעמים לוקחים דיסקים וספרים ולא מחזירים. הבעיה היחידה היא שאני קטנה בפלג הגוף העליון, אני הולכת בלי חזיות בכלל, אין מה שייפול. השותפה שלי הקודמת לדירה, חברה טובה, צנומה יותר ממני אבל עם סיליקון. היא ביקשה ללבוש בגדים שלי ונתתי לה כי מאוד אהבתי אותה, אבל איזה יום היא ביקשה את השמלה האהובה עלי, וכשהיא מדדה החסרתי פעימה, לא מתוך קמצנות חלילה אלא מפחד שיתרחב למעלה. לבי נחמץ, כי חשבתי שאחר כך אני אקבל את השמלה כשהיא מדובללת כזאת במרפסת. אבל למרות זאת לא חשבתי לסרב, כי לא נעים, רק אמרתי בלב 'יו, איך זה יחזור אלי עכשיו.'! בסוף, לשמחתי, היא מדדה וראתה לבד שזה קצת הדוק למעלה ונראה פתטי, ולא לקחה. ניצלתי בנס".
הרחבתי ואז צימקתי בכביסה איור: מיכל אביב
2. הפתרון: אל תבקשי אפילו
מימי, ,46 מעצבת פנים, מטפלת בעצמה בגינתה:
"להשאיל בגדים לחברות נראה לי קטע של ילדות קטנות. זה אפילו מגעיל, לכל אחת יש גוף שונה וזיעה שונה. בגד נראה לי דבר מאוד אינטימי, לא ברמת הרכושנות אלא ברמת הפרטיות. כמו שאת לא חולקת עם חברה את בעלך, את גם לא חולקת איתה את הארון שלך. פעם מישהי מהחבורה שלנו ביקשה לבר מצווה של הבן שלה חליפת מכנסיים אפורה מסאטן ושיפון, גם יפה וגם נוחה, שתפרתי אצל מעצבת בהזמנה. המסכנה גרה ברמת אביב והיא לא מרוששת, אבל אולי היא חשבה שמיותר להשקיע בבגד לאירוע. אמרתי לה שאני מתנצלת אבל אני לא מסוגלת להלוות בגדים, ושאם היא רוצה, אני מוכנה ללכת איתה לתופרת שלה שתוציא לה גזרה. היא ויתרה, ומאז די מפנה לי כתף קרה. אני אישית חושבת שאני אלך ברחוב בתחתונים וחזייה לפני שאני אבקש מחברה בגד בהשאלה."
3. הפתרון: לתת רק לחו"ל
נעמי, ,31 עוסקת ביח"צ, מתלוננת שאינה מצליחה לחסוך שקל ממשכורת העתק שלה:
"את אחת החברות שלי שלחו מהעבודה לחו"ל, ובין היתר היו משובצות לה בלו"ז כמה מסיבות קוקטייל. זו בחורה שנראית מעולה, אבל ג'ינס וחולצה זה הסטנדרט אצלה, וביום טוב היא אולי תלבש מכנסיים שחורים. היא ביקשה שאני אציל אותה ואלווה לה לנסיעה שמלות מתאימות.
אם היה מדובר באירוע כאן בארץ עם חברים שמכירים את שתינו, אין לי ספק שהיו מזהים את ההפגזות היותר מוצלחות שלי. תכף היו יודעים שהשאלתי לה בגד, והיא הייתה יוצאת קצת מטופשת וטעונת טיפוח. אבל בגלל שזה הולך לאמריקה, אמרתי בסדר, תרשימי אותם. היא לא אחת שתשתכר ותתחיל לשפוך יין על השמלות, אבל ליתר ביטחון השבעתי אותה שלא תטנף או תהרוס לי שמלה. בחרתי לה כמה סטים, וברור שאת המקסי מהאי-ביי הזזתי הצדה, על אוצרות טבע לא לוקחים סיכונים."
השורה התחתונה:
ממצא מפתיע מהשטח: לבנות קל יותר לתת בגד במתנה מאשר להשאיל (אולי כי כך היוזמה היא של הנותנת;( הנחה מוקדמת שהופרכה: מצב כלכלי אינו האישו המרכזי כשמבקשים בגד בהשאלה (אלא התלהבות ותשוקה;( אזהרה:
גם אלה שמשאילות בגדים, עושות זאת במידה מסוימת של חשש ואי רצון (מוסווים היטב;( מסקנה: בגד הוא באמת פריט אישי, ומותר לסרב להשאיל גם לחברה טובה, אבל בישירות וברמת העיקרון, בלי להסתבך בתירוצים עקמומיים.
