אז אולי הגיע הזמן לעשות קצת צדק ולהעמיד דברים על דיוקם: לא הקיץ הוא שעושה אותנו עצבניים, אלא העובדה שאנחנו חמי מזג. הזיעה לא מונעת מאתנו להתחבק, אנחנו פשוט מעדיפים לשמור על קור רוח, והאמת היא שאף פעם לא היינו טיפוסים חמים במיוחד. זו לא הלחות שבגללה ויתרנו על היוגה, אלא אחוזי העצלות הגבוהים.

אבל הכי חשוב להבין, שהחום לא אשם בכך שאנחנו תשושים, אלא רגשות האשם שאורבים לנו בכל פינה: אני לא מבקרת מספיק אצל סבתא. השארתי את הברז פתוח בזמן שציחצחתי שיניים. לא בישלתי אוכל בריא. אכלתי המבורגר. זרקתי את הצ'יפס לפח שעה שילדים בעולם גוועים ברעב. לא תרמתי מספיק לארגונים הומניטריים. הייתי צריכה לתת כמה שקלים למקבץ הנדבות בשדרה. לא הייתי צריכה לתת לו כסף, עכשיו הוא יקנה בזה סמים ויסתובב מסומם בגינה של הילדים.

תקופת החגים הקרבה מאפשרת להתנער מרגשות אשם לפחות בעניין אחד: קניית בגדים חדשים. זו הפעם היחידה בשנה שבו קניית שמלה נהפכת להנאה טהורה. עוד זוג מכנסיים? מתקבל בברכה. מוכרחים גם נעליים לשנה החדשה. החג פועל כשופט עליון שמזכה מכל אשמה. אני מנצלת את תחושת הזכאות הזו ומגישה לעצמי שי לחג, רשות להתפרע בלי טיפת חרטה.

גופיות ומטפחת ראש: L'etranger; מכנסיים: ג'ולייט ל-The Brunch; שרשרת: Shan-O; נעליים: אלדו; דוגמנית: יערה בנבנישתי ל"עלית מודלס"; איפור ושיער: קארמה ל"ורד ספיבק - בית של איפור"; צולם בסלון-מספרה "יהודה"