לאחר קולקציית החורף האחרון, שחלקה הארי נוצר בהשראת דמותה ועבודתה של האמנית אביבה אורי, את קולקציית סתיו-חורף 2010-2011 מייחדת דורין פרנקפורט לדמות נוספת מן המיתולוגיה המקומית: ברוך אגדתי. האם מדובר במסורת חורפית? "הפרויקט של אורי בהחלט נתן לי את האומץ לצאת להרפתקה הזאת", מודה פרנקפורט. גם הפעם, היא אומרת, נקודת המוצא היתה תצלום ישן: צילום שחור-לבן מתחילת המאה שעברה, שקיבץ יחד באטליה של אברהם סוסקין בתל אביב כמה מאמני התקופה הבולטים, ביניהם ברוך אגדתי, ציונה תג'ר, ראובן רובין, יוסף זריצקי, פנחס ליטבינובסקי ואריה לובין.
הקולקציה, שקרויה "כחל", אינה מתמקדת בעיר תל אביב או בהווייתה החברתית-תרבותית באותן שנים. היא מתרכזת בדמותו האניגמטית והסוערת של אגדתי - קולנוען וצייר, מארגן נשפי פורים ומחדש במחול העברי, שנמנה עם אנשי הרוח הבולטים בארץ בשנות ה-20 וה-30, והיה מעמודי התווך של הבוהמה בתל אביב הקטנה.
נסיך מעולם אחר
הוא נולד בשנת 1895 בסרביה כברוך קאושנסקי. את שם משפחתו הוא שינה לבן-יהודה לאחר שעלה לארץ לבדו, בהיותו בן 15, והחל ללמוד בבית הספר לאמנות בצלאל בירושלים. בנשף פורים הראשון בבצלאל שערך שנה לאחר מכן, הוא רקד לבדו על הבמה בגלימה מזרחית סגולה, יחף, לצלילי שופן. כבר אז הוא עורר את סקרנותה של הגברת הראשונה של החברה הירושלמית, חמדה בן-יהודה. אלא שהנער לא לבש מכנסיים מתחת לגלימה, ובן-יהודה עזבה את האולם באמצע המחול, לאחר שהקימה שערורייה. מאותו יום הוא חדל להיקרא בן-יהודה, אך שמו האגדתי הגיע רק אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהמשורר יעקב פיכמן הציג אותו בפני ביאליק במלים הללו: "והנה ברוך האגדתי שלנו".
"ולנטינו של היחפנים" קראו לו, וגם "עוף החול" - זה שמתרומם, עולה באש ומתחיל בכל פעם בכוחות מחודשים. בנוף הישראלי של ראשית המאה הוא היה אכן עוף מוזר. גבה קומה ומרשים, מדיף ניחוחות של העולם הגדול ולבוש תמיד בהידור של בן אצולה, הוא היה נסיך מעולם אחר. שעה שפועלים מיובלים התהלכו יחפים ברחוב נחלת בנימין, משוררים יוקדי עיניים רעבו ללחם ומנהיגים ניהלו ויכוחים אל תוך הלילה, אגדתי התהלך בחליפת טוויד מהודרת, רקד בטוגה רומאית, בגלימה בוכרית רקומה ובבגדים חסידיים, איפר את עיניו בכחל וחיפש אחר האמנות הישראלית החדשה - שילוב של שורשים יהודיים, אקספרסיוניזם פאריסאי והווי תל-אביבי.
תחילה הטמיעה פרנקפורט את צפני הלבוש של אגדתי בבדים שפיתחה - באריגי המשבצות הצבעוניים, בפסי הכפתנים השחורים והלבנים או בפסי הסיכה של אריגי הבגדים המחויטים. "הוא עסק המון בבגדי חסידים, לכן שילבתי בקולקציה אלמנטים מתוך העולם הזה - החל באברקיים (מכנסיים רחבים לגברים, שבדרך כלל מגיעים עד הברכיים) עם סרטי קשירה באמרתם, וכלה באזכורים לטליתות". האחרונים, שמופיעים בצורת תגיות מפוספסות בשחור ולבן שמבצבצות מתוך כיסים או טור כפתורים של חולצה, נותרו מעט תפלים.
מתוך קולקציית סתיו-חורף 2010-2011 של דורין פרנקפורט. ערב רב של השפעות
לעומת זאת, תצלום שמתעד את אגדתי כשהוא צועד על גבעות החול עם מקל הליכה וחליפת פסי סיכה, כשדש אחד מבצבץ מבעד לז'קט והשני מוצנע בתוכו, תורגם לאחד המוטיבים המוצלחים בקולקציה: צווארון בעל דש אחד ניצב בצד הצוואר, מעוגל, והשני נח משוטח על עצם הבריח. המוטיב, ששב ומופיע בגזרות של חולצות ושמלות, מתעלה מעל למקור ההשראה ויוצר רישום עז. בשמלת כפתורים שחורה ארוכה, האפקט שיוצר הצווארון מועצם על ידי פסים שחורים דקים שמכסים אותו. הם נעים לכיוון הדש המשונן, והעין יכולה להשלים צורת עלה מעוגל בעזרת תנועתם. ליצירת מראה שכבות, פרנקפורט עיצבה את דשי השרוולים כחפתים כפולים שניתן לקפלם, מקצתם בבדים שונים מזה שממנו נחתכה החולצה.
ז'קטים ועליונית מאריג ויסקוזה במרקם שמדמה פרוות בנוסח אסטרחן (פרוות בעלות מרקם בשרני במיוחד, מחורץ תלמים, שמקורן בצמר טלאים מקורזל מחבל אסטרחן שברוסיה), בגוונים של שחור ואפור ובגוון אלים של אדום אש, מקורן בבגדיהם של נשות התקופה, ובעבודתה של המעצבת בעבר. "כמובן שאני מאוד נוכחת כאן", אומרת פרנקפורט.
שמלות פלאפר בסגנון צ'רלסטון, שפרנקפורט יצרה בשני חלקים שמחוברים זה לזה - החצאית הארוכה חובקת אגן, והחלק העליון מעוצב ברפיון - על מנת שלא תיווצר צללית שמוטה מדי, שמלות קוקטייל שחורות בגזרה מחויטת עם קפלונים מעוטרי תפרים במותניים, וכן חולצות ושמלות ששרווליהן בנויים כצנועיות (יריעות בד אלסטיות שנלבשות מתחת לחולצות קצרות, ומשמשות לכיסוי זרועותיהן של נשים מוסלמיות שומרות מסורת) מן המרפק ומטה, נוצרו כולם בהשראה התקופתית. זה בולט במיוחד בחולצת טול מכותנה שחורה מעוטר בעיגולי בד שחורים, שבה יריעות הסריג מעצבות תפיחה קלה מעל המרפקים.
בעקבות האוצר הלאומי
אך מה לכל זה ולברוך אגדתי? כשמביטים בתצלומיו הישנים ובציורי ידידיו האמנים הגדולים, קשה להכריע אם הגיבור שמתועד בהם הוא שומר עברי או רועה ערבי, ולא ברור מדוע רוקד התימני בנעליו של חסיד ממזרח אירופה. גם השימוש הלא מסורתי שעשה בטליתות ובכאפיות מלמד כי עיקר עניינו של אגדתי לא היה לדקדק בפרטים, אלא להעניק ביטוי לדמויות השונות שפגש בעיר ובכפר עם הגיעו לארץ.
מתצלומיו הישנים של אגדתי
בקולקציה של פרנקפורט אפשר לזהות חלוקה מובהקת בין הרשמים המסקרנים שמעוררים המרקמים השונים, לבין אלו שיוצרים ההדפסים. בפני השטח של הטול המנוקד או הקטיפות הצרובות, למשל, יש עומק רב יותר מאשר בהדפסים פשטניים של תווי מזורקה שלצליליה רקד אגדתי או בהדפסים שמתבססים על דוגמאות הערבסקות שעיטרו טפטים או אריחים באותן שנים, שהודפסו על חולצות טי.
חטיבה של בגדים מחויטים שנוצרה כהצדעה ללבושו המהודר של אגדתי חסרה את הברק שאפיין את הופעתו. צמד כיסים קטנים שמעטרים ז'קט אפרפר אינם מרהיבים. לעומתם, כפתורי זהב מעוטרים בסגנון שנות ה-40, שנשזרו בשכמיות זעירות או ברדידי פרווה מלאכותית חובקי כתפיים, הם המשך ישיר לרוח הבארוק התימני מהקולקציה שהקדישה לאורי בחורף הקודם, אך גם ליצירת המחול של אגדתי "אקסטזה תימנית".
פרנקפורט מספרת כי התצלום המשותף של אגדתי וחבורתו השפיע לא רק על הקולקציה, אלא גם על אופן הצגתה בקטלוג: "כשנתקלתי בו חשבתי לעצמי: 'כך בדיוק אני עובדת, מוקפת בחברי הקרובים ביותר'". בין המצולמים בקטלוג אודליה ארנולד, אסיסטנטית ומעצבת; אביה בן דוד, שמשמשת כמוזה ודוגמנית; אחיה של פרנקפורט ליעם פרנקפורט, מפיק התצוגות והקטלוגים; רויטל טווג', דוגמנית המדידות; שימי שטרנברג, מתאם חנויות הרשת ורוזי גלעדי, מנהלת החשבונות.
אבל דומה כי השפעתה של החבורה שמקיפה את אגדתי באותו תצלום על פרנקפורט היתה מעט מרחיקת לכת: בין שלל מראי המקום התקופתיים הנוכחים בקולקציה, נחלשת לעתים עוצמתו של המקור. ואולי זה הקושי לבסס מלתחת נשים שלמה על סגנון לבושו של גבר, אף שהיה גנדרן ידוע ולא היסס לעשות שימוש במרכיבים מתוך ארון הבגדים הנשי. בראיון לאדם ברוך שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" ב-1976, סיפר אגדתי על מעיל גברדין שרכש בחנות הפאר "שומברג", "עם תווית וטרייד-מארק מלונדון, שרק בפילמים מאודסה יכולתי לראות כמותו. כולם היו תוקעים בי עיניים כאילו האוצר הלאומי בידיים שלי".
מחירים: מכנסיים: 356-585 שקל; חולצות: 188-660 שקל; ז'קטים ומעילים: 400-1,200 שקל; חצאיות ושמלות: 430-985 שקל; אביזרים נלווים (תכשיטים, צעיפים ותיקים): 200-950 שקל
