מעולם לא הבנתי את אותן אימהות שמסתובבות ממורמרות ורוטנות כאילו החופש הגדול היה סוג של אסון. לא שאני חיה ביקום מקביל ולא חשה שהחום הוא גיהנום, שהילדים משתגעים ללא מסגרת ושכולם בטרללת-על הרבה מעבר לנורמה (שגם היא כבר מזמן מעבר לכל קו של שפיות נורמטיבית), אבל אני פשוט אוהבת שהילד שלי בבית, שמחה שהשעון לא מצלצל ברבע לשבע בכל בוקר, וזה גדול כיף שאין שיעורים ושלא חייבים לעשות תוכניות ואפשר ללכת לישון מאוחר מבלי לדאוג מה יהיה מחר. הקאץ' הבעייתי, כמובן, הוא שלהורים אין חופש גדול מהעבודה ולכן ההתארגנות והנסיונות לעבוד ולנפוש בו זמנית כמעט בלתי אפשריים ומתסכלים.

והנה, החופש הגדול כמעט הגיע לקיצו, ולכבוד האירוע זימנתי את שי גוטמן המקסימה להתארח בטור.

"לישון עד מאוחר, שבן הדוד שלי מניו יורק בא לבקר וגם ללכת לבריכה ולים".

"שחם מאוד ושבסוף החופש תמיד משעמם".

"כן, כי עכשיו כבר סוף החופש ואין הרבה דברים לעשות. גם כיף לחזור קצת לשיגרה ואני מאד אוהבת ללמוד".

"מכנסי הג'ינס הקצרים שלי מקסטרו. מאד רציתי מכנסי ג'ינס גבוהים, ואפשר ללבוש אותם ליום יום וגם לחג והם מצויינים כשחם".

"אני רוצה הרבה דברים : מדענית, מעצבת אופנה, מהנדסת ודוגמנית".

בשל מזג האוויר הסופני, חודש אוגוסט הוא חודש מאוד בעייתי לבחורות שאוהבות פריטים. גם המוכשרת ביותר בהתאמת פריט-על זה לזה מובסת מהחום המבעית, הלחות הנוראית ומהשמש הקופחת. כיצד אפשר להתאים פריטים כשבמילא בגיחה הכי קצרה החוצה הם ייראו ספוגי זיעה ונטולי כל השראה? אך הבעיה העיקרית באוגוסט היא העובדה שמתקיימים סיילים לוהטים שקשה לוותר עליהם ובמקביל מגיעות הקולקציות החדשות של הסתיו!

השנה, בשל בעיות תקציב ונסיון לשלוט בהפרעת הרכישות שלי, החלטתי לא לפקוד את החנויות (בשביל מה לבחון את תאוריית השמנת והחתול, זה הרי מועד לכישלון) ולנסות ליהנות מפריטים באופן תיאורטי. מי אמר שאין בי כישורים פילוסופיים בכל מה שקשור לאפנה? וכך, מצאתי את עצמי מדי לילה לפני השינה, מעלעלת בריכוז מלא בקטלוג סתיו 2010 של מנגו ומתענגת על כל פרט ופריט שבו. השנה מנגו הצליחו ללכוד את רוח שנות ה-70 המופלאות בצורה מדוייקת ומפתה בקטלוג מינימליסטי ללא יומרה, אך עם הרבה שמחת פריטים. ואולי, כשיתקרר מעט ואשתכר יותר, חלקם יהיו שלי.

השנה מגיע צל"ש לשנקר על מארז הגלויות שהוציאו לבוגרי המחלקה לעיצוב אפנה. כל בוגר קיבל גלויה חצויה לשניים, ובה שני דגמים בעיצובו. המגוון הרחב מרשים, העיצובים מרגשים והצילומים של עמית ישראלי המחונן מוציאים מכל בוגר את הייחודיות שלו. המארז עצמו מקסים (נועה שוורץ וקובי ברחד) ומגיע לו מקום כבוד בין קטלוגים שווים במיוחד. אלבר אלבז גאון, זה קונצנזוס, אך מהתבוננות (אינספור פעמים) בגלויות יש לי הרגשה שתכף נשמע על עוד מעצבים ישראלים שיכבשו את העולם.

עליונית: גוסטה; שורטס מעור: שירלי רוביסטאר; נעליים: H&M; תיק: ouiset