אני זוכרת את היום שבו למדתי על בשרי שיש חומרים שלובשים בקיץ, וכאלה שלובשים בחורף.

הייתי צעירה וטיפשה, וניסיתי, איך לא, להרשים בחור עם השמלה הכי יפה שהייתה לי בארון. אפילו לא הפריע לי שהיא עשויה מאריג כבד ומחמם, ושלוח השנה הראה קצת אחרי פסח, רגע לפני פתיחת עונת הרחצה.

שמלת הסריג והמראה שלי מזיעה בתוכה היו מגוחכים, ובדיעבד הסתבר שגם הבחור, אבל למרות הכל, ההתנסות הייתה חיובית.

הלקח נלמד ועכשיו, למרות שיש לי בארון חצאית עור שכבר הוכחה כאטרקציה לבחורים, אין שום סיכוי שהיא תעלה עליי בקיץ. ובדיוק בגללה אני כל כך שמחה שעוד כמה שבועות הטמפרטורות יתחילו לצנוח.

גם בשמלות. דמוי עור ברנואר (צילום: רון קדמי)

עם הצגת אופנת חורף 2011, שמחתי לגלות שאני לא היחידה שמחכה כל השנה לחורף רק כדי ללבוש עור. החומר הקשה והגס כיכב בתצוגות ובקטלוגים של כל בית אופנה שמכבד את עצמו, ובגלל שאנחנו מדברים, בכל זאת, על עור – גם בכמה כאלה שלא.

מה שנשמר עד עכשיו בעיקר לז'קטים, נעליים, תיקים ולעיתים גם מכנסיים של כוכבי רוק מזדקנים, מגיע העונה לכל פריט ולכל מלתחה, גם לזו המהוגנת ביותר.

הברק של החומר, יחד עם הקונוטציות החייתיות שהוא מעורר, מביאים בדרך כלל מראה מלוכלך, פרוע ואפילו קצת סליזי. אבל כשעושים את זה טוב, את הסליזיות מעדנת שכבה דקה של תחכום, שמזכירה שהעור הוא גם חומר גלם יקר ויוקרתי, שיכול להיות רך ומפנק בידיים של המעצב הנכון.

כשעושים את זה לא טוב, בקלות אפשר להיראות כמו ג'וליה רוברטס ב"אישה יפה", לפני המייקאובר ברודיאו דרייב.

גם בחולצות. עור בגולברי (צילום: יקי הלפרין)

על המסלולים ובחנויות אפשר לראות שמלות עם חיתוכי עור גיאומריים, ושילובים שלו עם חומרים כמו צמר, כותנה, ואפילו משי. ניגוד נוסף מתבטא בגזרות – לעומת החומר הגס, הסילואט רך ומעדן את המראה. שמלות נשיות מאוד, בעלות מחשוף צנוע, שמשאיר את העבודה האמיתית לחומר המרשים ולא לגודל החזה, משדרות יוקרה ואלגנטיות.

גם בז'קטים והמעילים יש ניסיון להתרחק מעט מלוק הקשוחה והמקועקעת ולשווק את העור גם לבחורות עדינות, שיאהבו לוודאי את הכתפיים הנפוחות וקו המותן הקצר בז'קט העור השחור של פרנץ' קונקשן.

תודו שיש לו קטע. ז'קט עור של פרנץ' קונקשן (צילום: יחסי ציבור)

פה כמובן המקום להגיד שעור הוא עניין מאוד לא זול. חומר הגלם יקר בהשוואה לאחרים, וטכניקת העבודה איתו מסובכת יותר. אז המחירים אמנם גבוהים, אבל, וזה אבל גדול, ההשקעה משתלמת. מעילי עור איכותיים נשמרים אפילו עשרות שנים, ולראיה המעיל שאימא שלי, שחוגגת החודש 25 שנות נישואים, קנתה כשהייתה כלה צעירה, ועדיין מעורר התפעלות.

אם אתם בכל זאת הולכים על חיקוי, בין אם ממניעים כלכליים ובין אם מצפוניים, הקדישו תשומת לב יתרה לאיכות. חיקוי עור נראה לא פעם זול (ולפעמים גם מקרין על הלובשת), ובכלל, אם בוחרים בחיקוי כדאי להעדיף פריטים עונתיים (חצאית, נניח, ולא מעיל), כי תוחלת החיים שלהם לא ארוכה במיוחד.