שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, הסיר היום (ראשון) את התנגדותו ל"חוק הפרוות", האוסר על ייבוא פרוות לישראל, בעקבות פנייתה של שחקנית העבר הצרפתייה, בריג'יט בארדו.

בן אליעזר התנגד ליוזמה לייבא לישראל פרוות, מחשש שהדבר יחבל קשות בקשרי הסחר של ישראל עם העולם. לפי בן אליעזר, בעולם חוששים מכך שישראל מקדמת חקיקה מרחיקת לכת בעניין הפרוות, חקיקה שעשויה לגרום למדינות נוספות לנהוג כמוה, ולכן העברת החוק עלולה לגרום למשבר מדיני של ממש. בסביבתו של השר הבהירו כי הוא "אינו מתנגד ואינו תומך" ביוזמת החקיקה.

בן אליעזר הסיר את התנגדותו, בין היתר, בעקבות התגייסותה של בארדו, ששיגרה אליו מכתב אישי ובו הפצירה בו לחזור בו מעמדתו. בארדו, ממובילות המאבק הבינלאומי נגד סחר בפרוות, כתבה לבן אליעזר, בין היתר, כי "סחר בפרוות של יצורים חפים מפשע שסובלים סבל פיזי ורגשי ומומתים בייסורים מגדיר מחדש את הרוע וחוסר המוסריות". לדבריה, "תן לישראל להיות אור לגויים בבחירה בין חמלה ורשע".

חוק הפרוות, אותו יזמה ח"כ רונית תירוש (קדימה), יידון כבר בתחילת ספטמבר בישיבה מיוחדת של ועדת החינוך במהלך פגרת הכנסת ולאחר מכן יובא להצבעה במליאה מיד עם פתיחת מושב החורף. על פי ההערכה, חוק הפרוות יעבור, בסופו של דבר, בעקבות החלטתו של בן אליעזר להסיר התנגדותו. על-פי החוק, מאחוריו עומדים הקואליציה נגד פרוות ועמותת "תנו לחיות לחיות", ייאסר על ייבוא פרווה לישראל ומכירתה בתחומי המדינה.

האם החוק הישראלי ייצור תקדים בעולם?

החוק אושר בוועדת השרים לחקיקה ונציגי הקואליציה נגד פרוות אף הגיעו לפשרה עם חברי הכנסת החרדים, שהתלבטו אם לתמוך בו בשל החשש שהדבר יפגע בתעשיית השטריימלים. לבסוף, הוחלט להחריג את פרוות השועלים, במסגרת הסדר הפשרה עם הקהילה החרדית. ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) שיזם הצעת חוק מחמירה יותר בנושא, זכה גם הוא לתמיכתה של בארדו. החוק של הורוביץ אף זכה להתעניינות עולמית בשל היותו הראשון מסוגו.

על השר בן אליעזר הופעל לחץ כבד מצד שרים ממדינות כמו דנמרק וקנדה, המשווקות לישראל את הפרוות האמורות. שגריריהן של שתי המדינות פנו אל ראש אגודת הידידים שלהן בישראל, ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה). השגרירה הדנית בישראל, ליסלוטה פלסנר, נשואה למרקוס, בן דודו של הח"כ הצעיר מקדימה.

בשיחה עם "הארץ" לפני שבועות אחדים, טען ח"כ פלסנר כי אחרי שפנו אליו, התרשם שבחוק יש כדי לפגוע בקשרי המסחר עם "הטובות שבידידותינו, ואין לנו רבות כאלה". בסביבתו של בן אליעזר אמרו אז שעמדתו בנושא התגבשה לאחר שסמנכ"ל מנהל סחר החוץ של משרד התמ"ת, בועז הירש, הסב את תשומת לבו ללחצים מצד קנדה, דנמרק, פינלנד, יוון ומהגדולה שבידידות ישראל - ארה"ב.

מנתוני משרד התמ"ת עולה כי ממילא היקף הסחר בפרוות המתנהל בישראל מזערי, אך החוק של תירוש, שהוא גורף יחסית למדינות אחרות, עשוי ליצור תקדים שבעקבותיו יילכו מדינות אחרות. אם יתממש תרחיש כזה, ענף הפרוות בצפון אמריקה ובסקנדינביה יינזק. "זה לא מצדיק את העלאת החיכוך עם אותן מדינות", כתב אז הירש.