יום אחד מישהו המלץ על עמוד ה-Etsy של שלומית אופיר. קפצתי לנסות ורכשתי שרשרת מקסימה. אחר כך גיליתי שיש יריד כלשהו בעזריאלי ששם נמכרו התכשיטים שלה, קפצתי לנסות ורכשתי עוד שרשרת מקסימה, וכך התחיל רומן ארוך ביני לבין התכשיטים של שלומית. היא מגיעה לירידים, אני מנסה לעמוד בתור האינסופי שמשתרך תמיד מול הדוכן שלה ולמשש את הפלא. לא תמיד אני מוצאת מה לקנות, אבל כשכן מצאתי אלה היו תכשיטים שניהלו איתי מערכת יחסים ארוכה. לא מזמן שלומית השיקה ליין שמלות (ראיתי בפייסבוק). לא כל כך התחברתי, אבל הצעתי לה להתראיין. היא לא רצתה, ונכנעה רק עכשיו, לרגל הקולקציה החדשה.
שלומית, דברים שחשוב שנדע עליך?
אני מעצבת תכשיטים ואביזרים, בת 28, חיה ועובדת בתל אביב. נולדתי בקיבוץ גבעת חיים, אבל במהלך חיי הזדמן לי לחיות במקומות רבים בארץ ובעולם, בהם קנדה, מקסיקו וארגנטינה. גדלתי בבית שתמיד יצרו בו ושהאסטטיקה תמיד היתה בו ערך עליון. מאז ומעולם נמשכתי לאמנות הייחודית לכל מקום שבו ביקרתי וחייתי.
החלטתי ללמוד עיצוב כשהייתי בת 11 לאחר ביקור בתערוכת בוגרים בבצלאל. כנערה חלמתי ללמוד עיצוב אופנה ואפילו למדתי תפירה, אך בסוף מצאתי את עצמי מסיימת תואר בעיצוב תעשייתי (לאחר שכבר כמעט התחלתי ללמוד ארכיטקטורה ובדרך עוד הספקתי לעבור במחלקה לעיצוב פנים). אני מאמינה שמעצב לא חייב להגביל את עצמו לתחום אחד ולכן אני אסירת תודה על היכולת שלי לשלב בעבודתי תחומים שונים- למדתי עיצוב תעשייתי, אך אני מעצבת תכשיטים ואביזרים והוצאתי לאחרונה ליין של בגדים אך יחד עם זאת גם עיצבתי את החנות החדשה שלי בעצמי ואני עושה בעצמי את כל עבודת הגרפיקה שקשורה לעסק שלי.
מה היה חסר לך בתחום התכשיטים בארץ שדחף אותך להתחיל ולעצב?
בעקבות היכרות עם ההיצע הקיים במדינות אחרות בעולם, אני חושבת שלא רק שלא חסר לנו כלום, אלא שיש לנו הרבה במה להתגאות. בניגוד למקומות רבים אחרים, שבהם ניתן למצוא רק תכשיטי יוקרה (מתכות יקרות ואבנים) או תכשיטים זולים המיובאים מסין, אצלנו קיים שוק שלם של תכשיטי אופנה שנותנים את אופציית הביניים, בעיצובים מעניינים ומלאי כשרון של רבות מהמעצבות. באופן אישי, נמשכתי לעיצוב תכשיטים מתוך האהבה לדברים קטנים ומעודנים ומתוך האהבה לאופנה. לכן גם בחרתי לעצב תכשיטי אופנה, כאלה שמשתלבים עם ההופעה ומשדרגים אתה, אבל שומרים על מחיר שמאפשר לנו להתחדש בכל עונה.
מה דעתך על סגנון הוינטג' שעכשיו כבר חוצה-גבולות (בגדים, תכשיטים, רהיטים וכו')? האם יש יותר מדי ממנו?
הויטנג' הוא טרנד כרגע וזה כנראה טבעו של טרנד. הקסם הברור בסגנון הוינטג' הוא בנוסטלגיה, בכך שהוא מעורר בנו זכרונות רומנטיים בנוגע לתקופות בעבר. יחד עם זאת, אני מתחברת פחות לווינטג' בצורתו המקורית, אלא יותר לווינטג' כמקור השראה, שמשתלבת בו אינטרפטציה אישית ועכשווית. במקום הזה, אני חושבת שניתן ליצור דברים מעניינים שמתבלטים על פני ההיצע הרב שקיים היום.
איך את מתמודדת עם הטענה ש"ממילא כל מעצבות התכשיטים קונות את החלקים ב-Etsy ומרכיבות"?
עולם תכשיטי האופנה בנוי על כך שחלק מהמרכיבים בתכשיט הם שילוב של חלקים קנויים, אך יש הרבה מעבר לכך. לא כל אחד יכול לדעת היכן לאתר חלקים ייחודיים וכיצד לשלב ביניהם ליצירת פריט ייחודי. יחד עם זאת ובגלל הבעייתיות שבעניין, אני מעדיפה כיום לייצר את רוב החלקים שלי במיוחד- אני מעצבת אותם במחשב ומייצרת אותם בטכנולוגיות חדשות שקיימות היום. כך אני שומרת על ייחוד ובידול, אולם כבר קרה לי יותר מפעם אחת שיצרן של חלקים לתכשיטים (בצד השני של העולם!) התחיל לייצר חלקים זהים לאלה שלי.
מה מבדל את העיצוב שלך?
אני חושבת שבפריטים שלי יש אופי ואמירה, תוך שהם שומרים על קו נקי ומעודן מבלי להיות אקסטרווגנטיים או מוגזמים, שזה כנראה דבר שנשים רבות מחפשות.
התחלת עכשיו גם לעצב בגדים, מה חסר לך בתחום האופנה בארץ שדחף אותך להתחיל לעצב גם בגדים? ממה יש יותר מדי?
באופן אישי, הפריע לי שחלק גדול מהפריטים שמוצעים על ידי מעצבים צעירים בארץ מעוצבים ונתפרים בצורה פשוטה עם גימורים לא מוקפדים ולעיתים ללא גימור כלל. אני נמשכת במיוחד לבגדים שיש בהם תשומת לב לפרטים- כאלה שמשלבים בדים שונים עם כפתורים, אפליקציה מעניינת או סרט מיוחד. באופן אירוני- מצאתי את עצמי מצליחה למצוא פריטים כאלה רק ברשתות גדולות כמו זארה ו-H&M. לליין הבגדים שלי קראתי Details ובו אני שמה דגש בדיוק על הפרטים הקטנים שעושים את הבגד תוך שמירה על רמה גבוהה של גימורים. בקולקציה הראשונה שלי עיצבתי רק שמלות, אך בקולקציית החורף הקרובה, עליה אני עובדת בימים אלה יהיו גם קרדיגנים, וסטים ועוד.
איך את אוהבת לעבוד? סגורה בסטודיו או בפרצים של מצבי רוח?
לאחרונה עברתי לסטודיו חדש ומרווח שכולל בתוכו גם את החנות שלי ואני שמחה כל בוקר להגיע לחלל כל כך נעים ומעוצב. אני מעצבת כמעט כל הזמן. כמעט מידי יום עולה לי רעיון חדש שאני חייבת להוציא אל הפועל והרבה פעמים אני נאלצת לרסן את עצמי, כדי לשמור זמן לתפעול השוטף של העסק. יחד עם זאת, כשאני מעצבת קולקציה (פעמיים בשנה לתכשיטים ופעמיים לבגדים) אני מתמסרת כל כולי לעיצוב. אני הכי אוהבת לעבוד בערב ובלילה, כשאני לבד בסטודיו ושקט מסביב. בכל התקופה שבה אני מעצבת, עדיין לא נתקלתי במצב שבו הרגשתי שאין לי רעיונות חדשים ואני עדיין נהנית ומתרגשת מכל פריט חדש שנולד.
מה הפריט שעיצבת שאת הכי אוהבת?
שרשרת עם תליון של ציפור על ענף, שהפך לסימן ההיכר שלי.
