ובאמריקה, המציאות לרוב מחקה את הפנטזיה. גם ביתם היחידה של הקלינטונים בחרה בסוף השבוע האחרון בסגנון שפטרישיה פילד, הסטייליסטית האמריקאית הכי מוצלחת ומוכרת, בחרה בו לדמותה הקולנועית של שרה ג'סיקה פרקר.
למעשה להלביש את צ'לסי לחתונה, זו לא משימה קלה. מדובר בבחורה חיוורת וחיישנית עם מידות גוף ילדותיות, שהצבע האחרון שהיא צריכה ללבוש הוא לבן. מאחר והרבה ברירות אין לה ככלה, אפשר היה אולי לגוון את ההופעה הנחבאת עם זר פרחים צבעוני. אבל צ'לסי, עדינה ומפונמת, בחרה בלוק לבן לגמרי שכלל גם זר לבן של פרחי הורטנזיה (פרחים רעילים אגב).
הזוהר לא הגיע גם מהשיער של קלינטון שהיה אסוף בסגנון מאופק ורגוע. צ'לסי, שקרויה על שם שירה של ג'וני מיטשל "צ'לסי מורנינג", דווקא נראת נהדרת כשהיא מחליקה את השיער, מדרגת אותו ומשקיעה בפן בסגנון פארה פוסט. אבל ביום הרומנטי בחייה היא בחרה דווקא להשאר עם השיער הגלי הטבעי שלה, ולא להראות כמו מישהו אחרת.
לשמלה שאמצעי התקשורת האמריקאים הגדירו כנשיאותית, היה מחשוף סטרפלס והיא התרחבה לכדי חצאית בלון ארוכה במיוחד בסגנון נסיכותי. את מתניה הצרים והילדותיים של הכלה חבקה חגורה לבנה ועבה ששובצה באבני קריסטל ואת הנעליים איש לא ראה, שכן הם הוסתרו מתחת לשפעת הבד. הטול היה עשוי מבד משי עדין.
מאחר ופרטי החתונה של קלינטון עם בנקאי ההשקעות היהודי מרק מזבינסקי
נשמרו בחשאיות גדולה, התקשורת עסקה בניחושים רבים לגבי זהותו של מעצב שמלת
הכלה. ורה ואנג כמובן הובילה בבורסת הניחושים אבל גם מעצב האופנה אוסקר דה
לה רנטה היה על הכוונת.
בסוף היתה זו אם הכלה, מזכירת המדינה הילארי קלינטון, שלבשה שמלה של
המעצב המוכשר. קלינטון נראתה טוב במיוחד בשמלה בצבע תותי בר עם כתפיים
מודגשות. בעיקר בזכות הגוון שהתאים לעור שלה והאור שקרן מהעיניים.
קלינטון האב לבש חליפה שחורה ומשך את תשומת הלב עם עניבה
ורה ואנג היתה עורכת האופנה של ה"ווג" האמריקאי במשך 16 שנה, סירבה להצעה להתמנות לתפקיד העורכת הראשית, ועברה לעבוד כמעצבת ראשית בבית האופנה של ראלף לורן למשך שנתיים.
ב-1990 היא פתחה את בית האופנה שלה ועיצבה מאז את שמלות הכלה של נשים ידועות רבות בינהן: סופיה בוש, ג'ניפר לופז, שרון סטון, ג'ניפר גארנר, מריה קארי, הולי האנטר, אומה תורמן, קייט הדסון, אבריל לאבין,איוונקה טראמפ, אליסה מילאנו ושרה מישל גלאר.
בהתאם לסגנון האינטימי הרגיש של החתונה, הכלה והחתן גם הקריאו קטע משיר האהבה The Life That I Have של המשורר ליאו מרקס.
הנה הוא לפניכם:
The life that I have
Is all that I have
And the life that I have
Is yours
The love that I have
Of the life that I have
Is yours and yours and yours.
A sleep I shall have
A rest I shall have
Yet death will be but a pause
For the peace of my years
In the long green grass
Will be yours and yours and yours.