קאהן היה דמות ברזנ'אית מוכרת אחרי סיום לימודיו בשנקר, כשעבד כסטייליסט וכמפיק תצוגות אופנה, מפיק תחרות מלכת היופי, מפיק תחרות נערת השנה ומפיק קטלוגים וכתבות אופנה למגזינים ולחברות. במשך שנתיים הוא עבד בארץ כמעצב הראשי של המותג הצרפתי שביניון עד שעזב לטובת הקמת TWENTYFOURSEVEN. הוא מתגורר בראשון לציון, נשוי ואב לשני בנים.
אתה בעצם חביב האקדמיה?
"סיימתי את שנקר ב- 1998. קולקצית הגמר שלי נקראה "מוטציה מניפולציה" ועסקה בחקר מבנה הגוף האנושי ובמערכת השרירים. מיד כשסיימתי את הלימודים בשנקר התחלתי ללמד שם. במהלך השנים הנחתי קורסים שונים כמו מבוא לפרויקטים לשנה א', סטיילינג, איור אופנה ובארבע השנים האחרונות אני נמנה על סגל מנחי פרויקט הגמר".
מה חשוב לך שאופנה תשדר?
"אופנה אמורה בעיני להדגיש את מצב הרוח והאופי של הלובשת. אחרת כולנו סתם קולבים לבגדים. בגדים הם כלי אדיר לתקשר את מצב הרוח שלנו. אנשים לפעמים שוכחים שזה הדבר הראשון שרואים כשמסתכלים עלינו. למה לוותר על הכיף הזה? כיום עובדות בטוונטי פור סבן שתי מעצבות נוספות: קרן וקסמן וליהי צבילינגר ושלושתנו עובדים תחת המסר הזה".
איזה סגנון חולצות אהוב כרגע?
"אנחנו קוראים להם BOX . אלה חולצות רחבות מאוד וקצרות בחלק או מודפס או פסים. זה עובד מעולה עם ג'ינס גבוה ומחמיא".
מי אייקון אופנה בעינייך?
"לטעמי המושג הזה קצת חלף מן העולם. האנשים שהכי משפיעים עלי הם דווקא
אנשים ברחוב. נכון, אני מודה, לא הרחוב הישראלי המצוי. אבל בחו"ל אחד
הבילויים החביבים עלי הוא לשבת בבתי קפה או סתם על ספסל ברחוב ולהסתכל על
אנשים. לדעתי האופנה האמיתית מגיעה משם".
נצמצם את השאלה: אילו מתלבש ומתלבשת בארץ ובעולם אתה אוהב?
"לא חושב שזה רלוונטי. בין כה רוב המתלבשים המוצלחים הם תוצר של סטייליסטים מוכשרים ולאו דווקא של טעם אישי משובח".
לקוחה שאתה מעריך?
"כזאת שיודעת למיין מכל מה שהאופנה מציעה מה נכון לה ומה מבטא אותה
הכי נכון ומדויק. אחת שלא רודפת אחרי טרנדים ומפעילה שיקול דעת. והכי אני
אוהב את אלו שמסוגלות להתכחש לחלוטין לסביבה וללבוש בדיוק, אבל בדיוק , את
מה שבא להן באותו הרגע. אומץ אופנתי זו תכונה נהדרת".
מתי הבנת שאתה עתיד לעסוק באופנה?
"תמיד ציירתי ורשמתי. למדתי עיצוב גרפי בחטיבה ובתיכון והיה די ברור
לי שזה המסלול שאמשיך בו. אני ממש זוכר את היום שבו חברתו, כיום אשתו,
מה הצדדים החזקים שלך כמעצב?
"אני חושב שהסתכלות על התמונה הגדולה. לא רק על הבגד עצמו אלא על הטוטאל לוק השלם".
איזה צבעים שולטים בארון שלך?
"הכל מכל וכל אין צבע וסגנון שאין לי בארון האישי שלי. מקצה לקצה".
מה לעולם לא תעשה כמעצב?
"הייתי רוצה לומר שיש לי קו אדום או טאבו אבל המציאות וניסיון העבר
מלמדים שכשטרנד מוזר חוזר, מיד אחרי תחושת הגועל והפליאה מגיעות קבלה,
התרגלות ובסוף אפילו חיבה".
איך נראה הסטודיו שלך?
"מבולגן! הכי מבולגן, פעם ב... אני נתקף בצורך לסדר ואז אני עושה
"פסח" שמחזיק בדיוק ליומיים ואז הבלגן חוזר להיערם. פעם זה הפריע לי. היום
למדתי לקבל את זה באהבה".
מהם פריטי הבייסיק הכי חשובים לדעתך, שכל בחורה צריכה להחזיק בארון?
"ג'ינס טוב בגזרה עדכנית, ז'קט עור טוב, חולצת טריקו לבנה עם מחשוף V וטונות של סטייל".
מה בשבילך הפריט הקלאסי של כל הזמנים?
"פנינים ולק אדום. טריוויאלי אבל עובד!"
מה האסון האופנתי הכי גדול שבחורה יכולה לחולל?
"לקנות בגדים לפי המידה על הא-טיקט ולא לפי ההתאמה למימדי הגוף שלה".
מה האסון האופנתי הכי גדול שבחור יכול לחולל?
"אהה זה קל. קרוקס!"
איפה אתה חולם לפתוח חנות?
"יש מלא מקומות שהייתי רוצה בהם חנות. לא מקוריים במיוחד. לונדון, הונג קונג. יום יבוא".
הישג של הזמן האחרון שאתה גאה בו?
"לא מתעסק בעבר. רק קדימה. הכי גאה בפסגה הבאה שאכבוש".
דגם שעיצבת ונקשרת אליו במיוחד?
"שמלת ג'רסי קטנה ושחורה שעיצבתי בזמן הלימודים בשנקר. היא זכתה
בתחרות בניו יורק והיא בין הפריטים הבודדים שאני עדיין שומר עליהם. פעם
בכמה זמן אני מסתכל עליה ונדהם מזה שהיא עדיין עדכנית למרות השנים
שחולפות".
"המינוי שקבלתי לאחרונה לעמוד בראש החוג לעיצוב אופנה במסלול התואר של מכללת הבוטיק "ביטוי".
עצה מקצועית טובה שאימצת וממי?
"אני מעביר הרבה ביקורות בשנקר ומנחה פרויקט גמר שם ותמיד יש לי בראש משפט שאמרה לי אז מבקרת וכיום חברה, המעצבת ענת חפץ, וזה הולך ככה: "אם אתה מראה לי משהו שבעיני הוא חרא, אני אומר לך שזה חרא. אין דרך לומר את זה יפה". בעיני זה מבטא את הנאמנות המושלמת לאמת שלי".
מה היית ממליץ לפאשניסטה המתחילה?
"הכי חשובה פרופורציה. אנשים, זה רק בגדים, אנחנו לא מצילים חיי אדם. כן גם אני אוהב בגדים, מאוד אוהב אפילו, אבל חייבים לפתוח את ההסתכלות לכל הכיוונים. בייחוד כיום כשכל תחומי החיים מושפעים האחד מהשני".
איזו אישה אתה אוהב להלביש?
"את אישתי".
