בית הדין הארצי לעבודה קיבל באחרונה את הערעור שהגישה רשת האופנה תמנון על הרשעתה בכך שפיטרה עובדת בהריון. בית הדין קבע שהעבירה שאותה עברה הרשת לא היתה בניגוד להוראות החוק כפי שהיו קיימות ב-2003, כשהעובדת פוטרה.

בנובמבר 2008 גזר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב על מנהליה של תמנון, גלעד יפת ולימור מריאן, 200 שעות עבודות שירות בגין פיטורי עובדת בהריון בניגוד לחוק, וחייב אותם לפצות את העובדת ב-50 אלף שקל. את חברת תמנון הם חייבו בקנס בסך 10,000 שקל. בית הדין קבע כי מנהלי תמנון ידעו שהעובדת בהריון וביקשו להקשות על חייה ולבסוף פיטרו אותה ללא התחשבות במצבה.

בערעור שהגישו חברת תמנון ומנהליה, באמצעות עורכי הדין שחר אלדר ושאדי כבהא, הם טענו שיש לבטל את פסק הדין נגדם. לטענתם, היו סיבות מוצדקות לפיטורי העובדת ללא קשר להריונה, והן קשורות לחוסר שביעות רצון מתפקודה. הטענה העיקרית של מנהלי תמנון היתה שכתב האישום נגדם הוגש שלא כדין, משום שהעבירות שבהן הואשמו בוצעו על ידם ב-2003, לפני התיקון לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה שנחקק ב-2004.

המדינה תמכה בפסק הדין של בית הדין האזורי וטענה שניתן להרשיע את תמנון ומנהליה גם על פי החוק לפני שתוקן. שופטי בית הדין הארצי, עמירם רבינוביץ, שמואל צור ורונית רוזנפלד, החליטו לקבל את הערעור מהסיבה שבעת שמנהלי תמנון עברו את העבירה, לא היתה כלולה המילה "הריון" בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כלומר עד 2004 חוק זה לא עסק במפורש באיסור אפליה בעבודה מטעמים של הריון ולידה. "יש ספק של ממש אם עברו המערערים על העבירה על החוק בנסיבות שבהן המילה 'הריון' לא היתה כלולה בו", קבעו השופטים.