הקולקציה והמותג
אם הדגמים האלה נראים לכם מוכרים, אתם לא לבד - ו-Toy Watch לא היו כאן תמיד: הם קיימים רק חמש שנים שבמהלכן הספיקו להתחבב על הרבה מאוד סלבריטאים. נראה לי שסוד קסמם נעוץ בשלושה גורמים מרכזיים: העיצוב הספורטיבי, שמתאים לתרבות הפנאי האמריקאית, קלות המשקל והמחיר הנוח (הכל יחסי, כמובן. לא מדובר במתחרים למחירים של סווטש): הדגם הכי יקר של Toy Watch יעלה בארצנו הלא זולה כלל 1,700 ש"ח, עדיין מחיר סביר בשוק שבו שעוני יוקרה עולים 3,000 ש"ח ויותר.
הארוע
Toy Watch ישראל לקחו ברצינות תהומית את כל העניין. הקולוסיאום עוצב כמו אחת מחנויות המותג: קירות צבועים בצבע אפוקסי שחור והשעונים מוצגים בסטנדים מוארים מזכוכית. עיצוב החנויות, הבטיחה הילה טובי, מנכ"לית המותג בישראל, יהיה זהה לעיצוב השחור והחללי בעולם. אחרי פרזנטציה קצרצרה שכללה תמונה של המעצב מרקו מאווילה (הנהו לפניכם, עם נעמי קמפבל), עלינו לקומה העליונה, שם חיכו לנו השעונים.
אני קיבלתי את הדגם הזה, כרונוגרף גדול בצבע כחול פטרול:
ההשוואה
מאחר שיש לי Ice Watch אחד, שלפחות בתמונות הוא מאוד דומה ל-Toy Watch, נראה לי שאפשר לדבר על השוואה קלה. מבחינת מחירים, Ice Watch הרבה יותר נוחים: הדגמים שלהם עולים סביב 450 ש"ח, לעומת מעל אלף ש"ח ל-Toy Watch. מבחינת איכות אני לא יודעת לומר, אבל מבחינה אחת אני יכולה לומר לכם ש-Toy Watch עולים על Ice Watch עשרות מונים: קלות המשקל. למרות הרצועה המרשימה והכבדה למראה והגודל הבלתי מבוטל, Toy Watch כמעט לא מורגש על פרק היד: הוא שוקל פחות מ-50 גרם. הרצועה עצמה עשויה מחומר קשיח, לעומת הרצועה הגמישה של Ice Watch, ונראה לי שהחומר פחות נוטה להתלכלך.
