ולא, אני לא נגד שימוש בפוטושופ. זהו כלי עבודה שלא ניתן להתעלם ממנו, בעל שימושים ויתרונות חשובים, אבל המציאות שבה אנו חיים היא מציאות של הקצנה, והשימוש שנעשה בכלי זה גורם להטעיה שעלולה לעלות בחייהן של נשים צעירות.

אנחנו מראים לנערות צעירות שפותחות את העיתון דוגמה מעוותת וגורמים להן לחשוב שהנשים המלוטשות שבתמונות הן המציאות עצמה, שכך כולן נראות. הן בטוחות שזאת מידת הגוף של הדוגמניות ושזה הגובה שלהן. הדבר יכול לגרום להפרעות קשות גם בתפיסת הגוף שלהן וגם בערכים שאנחנו מקנים לאותן בנות.

המודל לחיקוי הפך להיות משהו שאינו אנושי, אינו אמיתי ולחלוטין בלתי נגיש. הגענו למצב שבו אנחנו מציגים נשים ביוניות, נשים בלתי מושגות, שאינן יכולות לשמש מושא להשראה. כצלם דוגמניות, הייתי שמח לראות בתמונות קצת עור פנים, קצת נמשים, קצת קפל כאן, קפל שם. הייתי שמח לחזור למשהו יותר טבעי ויותר נגיש לכולנו.

את התוצאות של תרבות הפוטושופ אני מרגיש מדי יום בעבודה. אנשי המקצוע מסתכלים על הדוגמנית וכבר מתכננים מראש מה ילטשו ומה יתקנו. הכל בר שיפור מאוחר יותר, אז אין הרבה משמעות לאיכות העבודה על סט הצילומים. גם הקהל כבר מבין שמדובר בהקצנה, הבעיה היא שלנערות צעירות אין יכולת שיפוט וניסיון חיים, ודווקא הן יכולות ליפול בפח, להביט בתמונה ולומר "אני רוצה להיראות ככה", ואז להרעיב את עצמן.

אם זה מודל הנשיות שאנחנו משדרים לעולם, מודל של רזון מוגזם שגובל באנורקסיה, אנחנו עושים מעשה קלוקל ונראה לי שגם בתעשיית האופנה כבר מתחילים להבין את זה.