יבואן ומפיץ תכשיטים ואביזרי צורפות, המנהל את עסקו מביתו, רכש מכלל חברה לביטוח "פוליסה משולבת לביטוח כסף בכספת ובהעברה". בפוליסה בוטחו "תכשיטי זהב מכל סוג או אביזרי צורפות מזהב" בסכום כולל של 30,000 דולר. מקומות ההעברה הוגדרו בפוליסה "בכל שטח מדינת ישראל".

חבילת התכשיטים אבד ליבואן בסוף חודש אוגוסט 2007. בתחילה סבר כי המלאי נגנב מהכספת בבנק ואף הגיש תלונה למשטרה, אולם לאחר שיחזור האירועים הסיק כי המלאי אבד או הושלך על ידו בשגגה לפח האשפה של הבניין בו הוא מתגורר ותבע פיצוי מכלל.

כלל דחתה את תביעתו משום שההודעה על האבדן הגיעה באיחור, וכן כי מדובר באבדן בנסיבות בלתי ידועות וכי לא הוכח שהאירוע בו אבדו התכשיטים אכן מכוסה בהתאם לפוליסה.

שופטת בית משפט השלום בהרצליה, סיגל רסלר-זכאי, ציינה כי בפוליסה נקבע כי "מסכימה בזאת החברה לשלם למבוטח או לפצותו על כל אבידה או נזק שייגרמו לכסף, השייך למבוטח ו/או שהוא אחראי עבורו: א. בזמן הימצאו בכספת נעולה, לפי המתואר ברשימה, על ידי אש, התפרצות לתוך בית או כל ניסיון לכך. ב. ע"י מעשה שוד או גניבה, או בכל דרך אחרת, שיארע בתקופת הביטוח בשעת העברת הכסף ממקום למקום כמתואר ברשימה".

השופטת ציינה עוד, כי עדות היבואן ואשתו הייתה אמינה, "שוכנעתי כי התובע ואשתו "הפכו" את הבית וכי המלאי לא נמצא שם. אוסיף ואומר כי שוכנעתי שהמלאי אבד בשעה שנלקח על ידי התובע מביתו. התרשמתי מכנות התובע ומהמאמצים העילאיים שעשה, ביחד עם אשתו, כדי למצוא את האבידה או לפחות להתחקות אחר עקבותיה. בסיכום עדותו וממש בייאוש אמר התובע: "זה בדיוק היה המצב שאני ממש לא ידעתי מה פה קורה. בגלל זה הפכתי את כל העולם. ... אני סנילי. מה אני אעשה? ...".

"קביעתי העובדתית היא איפוא כי המלאי אבד לתובע לאחר שהוצא מביתו ובשעה שביקש להעבירו ממקום למקום, כמפורט בתנאי הפוליסה וכי החריגים שנקבעו בפוליסה לא התקיימו", קבעה השופטת.

לאור זאת חייבה השופטת את כלל לשלם ליבואן את מלוא ערכם של התכשיטים שאבדו, תוך שהיא קובעת כי החברה לא תפצה אותו עבור הוצאות שחרור התכשיטים מהמכס ועליית מחירי הזהב, משום שאלו אינם מכוסים ע"י הפוליסה.