כל בחורה שעומדת להתחתן מחכה בקוצר רוח שיגיע היום החשוב בחייה (לפחות עד לאותו רגע). הכל כבר מוכן: חתן-יש, אולם-יש, קייטרינג-יש, צלם-יש, סידור פרחי-יש, מאפרת-יש, מה חסר? השמלה.
הרחובות העמוסים בסלוני כלות נחרשו עד תום, וגם על החנויות בישובים המרוחקים יותר לא פסחת. ראית כמה שמלות יפות, אבל עוד לא מצאת את ה-שמלה. את השמלה האחת שתהיה השמלה שלך. את מתלבטת אם ללכת לתופרת שתתפור לך שמלה שתהיה דומה לזו שלבשה כוכבת קולנוע ידועה ביום חתונתה, או שמא לבחור בכל זאת באחת מהשמלות שראית בחנות שהציעה מובחר לא קטן, והעניקה לך יחס נעים ושירות טוב.

בסופו של דבר, בין אם בחרת כך ובין אם בחרת כך, הכי חשוב לך, שלאחר כל המדידות, השמלה תשב עלייך בצורה מושלמת, ושביום חתונתך כולם יתפעלו ממנה עד בלי די.

כמובן, שאת לא מדמיינת לעצמך שלאחר המאמצים שהשקעת בבחירה שמלה שתהיי שלמה איתה במאת האחוזים, משהו ישתבש. ומה באמת כבר יכול להשתבש?

במסגרת כתבה זו, רגע לפני יריית הפתיחה של עונת החתונות, קיבצנו פסקי דין מעניינים שעוסקים בשמלות כלה- הליקויים, הפגמים, עגמת הנפש וקביעת ביהמ"ש.

הכלה חששה שהתפרים יפרמו
ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א דן בתביעה שהגישו כלה ואביה נגד סלון הכלות עליזה גרטס.
התובעת שכרה מסלון הכלות שמלת כלה, ולטענתה, במדידה האחרונה נאמר לה, כי צריך לבצע בשמלה תיקונים קטנים, והם יבוצעו כנדרש. השמלה נמסרה לה ביום כלולותיה בבית מלון בהרצליה, שם התלבשה והתכוננה לקראת החתונה.
למרבה הצער, בזמן זה התגלה לתובעת כי השמלה לא נתפרה כראוי, והייתה תקועה בה סיכה שהייתה אמורה לסמן את התפר שלא בוצע. התובעת נעזרה בחברותיה שתפרו תפרים לא מקצועיים כדי שהיא תוכל ללבוש את השמלה, וכל הערב היא חששה שהתפרים לא יחזיקו מעמד וייפרמו. למרבה המזל, התפרים לא נפרמו ועוגמת הנפש שחוותה התובעת היא בשל חרדה בלבד.
התובעת ביקשה מביהמ"ש שיפסוק לה פיצוי של 10,000 שקלים.

סלון הכלות טען מנגד, כי לא היו דברים מעולם, כי לא נשכח כל תפר וכי הסיכה נשכחה בטעות ע"י התופרת.

השופטת אירית מני-גור ציינה כי השמלה עלתה 7,000 שקלים,  ועל אף שברור לה שהכלה ואביה נפגעו מתגובת גרטס, ומטענתה כי לא מדובר בפגם, הרי שהדרישה לפיצוי בגובה של 10,000 שקלים היא מוגזמת, ואין מקום לפצותם בסכום זה.
השופטת חייבה את גרטס לפצות את התובעת בסכום של 1,800 שקלים. (ת"ק 13863-03-09 קובני  נ' סלון כלות עליזה גרטס).

הכלה נחתכה מעצמות המחוך
ואם נדמה שהחשש שהתפרים של השמלה יפרמו בזמן החתונה הוא אחד הדברים הנוראיים שיכולים לקרות לכלה ביום חתונתה, הרי שתמיד יכול להיות גרוע יותר. כלה בשם מזל מנסנו חוותה זאת על בשרה.

לקראת חתונתה שהתקיימה ב- 2 באוגוסט 2007, שכרה מזל מנסנו שמלת כלה בחנות של המעצבת אודליה מזרחי. לדבריה, ביום החתונה, מיד לאחר שלבשה את השמלה ועוד לפני שעזבה את סלון האיפור שבו התלבשה, החלו עצמות המחוך בשמלה להתעוות ולשנות את צורתן. במהלך סיור הצילומים שהיא ערכה עם בעלה, נחתכה מנסנו מעצמות המחוך. בהדרגה, גם גזרת השמלה התחילה להתעוות.
ב-19:00 בערב מנסנו התקשרה לאודליה מזרחי, וזו אמרה לה שעצמות המחוך מקבלות את צורת הגוף, ולכן הן מתעוותות. כמו-כן מזרחי אמרה לה, שבשלב זה אין מה לעשות.

מנסנו טענה, במסגרת התביעה שהגישה לביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים, כי הפגמים בשמלה בלטו לעין, וכי במהלך הריקודים השמלה אף החלה להיפרם. התובעת הציגה תצלומים של השמלה שנפרמה, הפצעים בגופה, ובקשה כי ביהמ"ש יפסוק לה פיצוי של 17,800 שקלים (הפיצוי המקסימלי בביהמ"ש לתביעות קטנות בזמן הגשת התביעה) בשל הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו לה.

מזרחי טענה מנגד, כי לא נפל כל פגם בשמלה, וכי לא הוכח שהפצעים והחתכים שנראים בתצלומים מקורם בשמלה.

השופטת יעל ייטב קבעה, כי עיון בתמונות מגלה באופן חד משמעי שהשמלה נפרמה משני צידיה. כמו-כן השופטת החליטה לקבל את הגרסה של מנסנו, כי הפצעים נגרמו בשל מעצמות המחוך שהתעוותו תוך כדי השימוש בשמלה.

נקבע, כי מזרחי לא סיפקה הסבר סביר למצב של השמלה, וכי אין להשלים עם מצב שבו התעוותות השמלה גורמת לפציעה מסוג הפציעה שנגרמה לתובעת.

השופטת מתחה ביקורת על המקרה שארע למנסנו.
לדבריה: " מדובר באירוע חד פעמי, התובעת רכשה שמלה אחת בלבד, בסכום ניכר, והיא הייתה רשאית לצפות שלא ימצאו פגמים בשמלה, בודאי שלא פגמים בהיקפים שתוארו בפני". לאור האמור, חייבה השופטת את מזרחי להחזיר למנסנו את הסכום ששילמה עבור השמלה- 5,500 שקלים, וכן לפצות אותה בסכום של 2,500 שקלים. בנוסף, חויבה מזרחי בהוצאות משפט של 500 שקלים. (תק 4866/07 מנסנו מזל נ' מזרחי אודליה).