חסה עליה: יוזמי החוק, חה"כ רחל אדטו (קדימה) וח"כ דני דנון (הליכוד) טוענים, כי שכיחותן של הפרעות האכילה, ובראשן האנורקסיה והבולמיה מצויות בשנים האחרונות במגמת עליה בחברה הישראלית, בעיקר בקרב נערות צעירות, אך גם בקרב נערים צעירם.
מודל מעוות: לטענת חה"כ אדטו (שהיא גם רופאה גניקולוגית במקצועה), מחקרים מוכיחים, כי אחת הסיבות להפרעות אכילה בקרב צעירים היא השפעת המדיה והפרסום, המציגה מודל חיקוי "מעוות", השואף לרזון מוגזם המסוכן לבריאות, וזאת משיקולים מסחריים וכלכליים זרים,. "מודל מעוות" זה של דמות האישה והגבר האידיאליים - כנשים וגברים רזים במיוחד, משפיע באופן שלילי על הסטנדרטים של בני הנוער.
מה דעתכם?
האם אין ב"חוק האנרקסיות" פגיעה בחוק יסוד: חופש העיסוק, הן של הדוגמנים והן של סוכנויות הפרסום והצילום?
האם אין זו זכותו של כל אדם, גם רזה במיוחד, לעסוק בכל עיסוק, לרבות בדוגמנות?
האם לא חברי הכנסת לא נסחפו מידי בנסיון להיות מעין "אח גדול" המפקח על מידות הגוף שלנו?
האם מודל של שמנים לא עלול לעודד תופעה בריאותית חמורה הרבה יותר מבחינה רפואית של "השמנת יתר"?
או שמא "חוק האנרוקסיות" עומד ב"פסקת ההגבלה" שבסעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק, מאחר שהוא "הולם את ערכיה של מדינת ישראל, נועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש"?
רזה שבא למות - האם גלידה ופיצה יחליפו את החסה והגזר
בתפריט הדוגמניות הישראליות?
האם הדוגמנים יתחילו לאכול קוביות שוקולד במקום לפתח קוביות בבטן?
