מי שמכיר את מלתחת ילדיי יודע כי אני לא מחכה לשבתות וחגים כדי להלביש בלבן. הצבע החגיגי הזה מככב גם ביומיום, כשכל פעם הוא בוחר להצטוות לפריט אחר: חצאית צבעונית, טייץ שחור, שרוואל תכול או מכנסי ג'ינס. כמו רפלקטור הצלמים, הוא באחת מבהיר את פניהם וגורם להם להיראות חגיגיים ונקיים במיוחד גם בימי חול. עד ארוחת הצהריים.

ולמה לא בעצם? מי שחונכה לא להבדיל בין קודש לחול בבגדיה ממשיכה את המסורת בששון, עד שמגיע הפתק המודיע ש"מחר - נא לבוא לבושים בלבן", ומזכיר לי כי דווקא השמלה הלבנה לא נקייה, ו..לבן? זה אומר שחופשה מיד בפתח? כמה ימים? אוי, לא נערכתי כראוי.

בכל קולקציית ילדים מקדישים פינה לבנה לימי החג שיבואו, ומתקופת פסח מתקפת הלבן בשיאה. לבן של ליל הסדר, לבן של יום העצמאות, ועכשיו לבן של שבועות. תשאלו את הקטנטנים למה דווקא לבן, והם ישלפו את התשובה הרבה יותר מהם מכם ("וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם" - לפני מעמד הר סיני). שמלות יפהפיות מכסות כתף או חושפות, חצאיות וחולצות לבנות וחולצות במגוון גזרות, ספורטיביות או מכופתרות לגברברים.

אנחנו אמנם רק בתחילת מאי אבל הקיץ פה - למי שמתעקש לגרוב להם גרביים - וסנדלים קיציים יהלמו את הופעת הנסיכות. לבנים שבחבורה יש סניקרסים ספורטיביים ומוקסינים כמו של גדולים. אם תרצו שהם ייראו כאילו סטייליסטית הלבישה אותם, אפשר לחבר אותם למכנסיים לבנים מקופלים, שני קפלים עבים כלפי מעלה, ולוותר על הגרביים (אפשר לפדר את הנעל במעט טלק למניעת הזעה וריחות בלתי רצויים).

הטיעון "לבן מתלכלך" יתבטל בשאלת נגד שתישאל: "וכי שאר הצבעים אינם מתלכלכים?" ויגלה את הטיפ שיגרום לילדיכם להיראות כמו הילד הבוהק מהפרסומת למסיר הכתמים, רק בלי לספוג דטרגנטים כימיים מיותרים: קנו פתיתי סבון, קחו גרב לבן שנפרד מבן זוגו לאלתר, מלאו אותו חופן פתיתים - ושימו במכונת הכביסה הלבנה (לא בצבעונית!).

מובטחת כביסה בוהקת במיוחד.