כיום מצויה הצעת החוק בהליכי חקיקה בוועדת החינוך, ולמרות הרחבתה, לבקשת הסיעות החרדיות היא לא צפויה לחול על כובעי השטריימל - המהווים את הנתח המרכזי בשוק הפרוות הישראלי. היקף הפרוות המיובאות לישראל מוערך ב־250 מיליון שקל בשנה, אך בניכוי יבוא השטריימלים מוערכת התעשייה ב־100 מיליון שקל בלבד.

המשמעות העיקרית של החוק סמלית יותר מכלכלית, שכן לאחר השלמת הליכי החקיקה צפויה ישראל להיות המדינה הראשונה בעולם האוסרת יבוא ושיווק פרוות באופן כמעט מוחלט.

הטענה של השגרירויות הזרות נגד ישראל היא כי החוק פוגע ביחסי המסחר, ומטיל מגבלות סחר שאינן הוגנות ושאין להן תקדים בקרב מדינות מערביות. לטענת המדינות, עצם העובדה כי החוק מתיר יבוא שטריימלים שומטת את הקרקע המוסרית של הצעת החוק.

באירופה נחקק בתחילת 2009 חוק האוסר על מדינות האיחוד האירופי לייבא, לייצא או לסחור בפרוות של חתולים וכלבים, אולם אין עדיין מדינה האוסרת על יבוא, יצוא ושיווק כל מוצרי הפרווה משטחה ואליה.