מחוץ לחנות שחונכת בימים אלה מיה שלו בנוה צדק בתל אביב משחזרת אחת העובדות, באמצעות ספוגית טבולה בצבע אוקר, את הגוון הטבעי של האבנים החשופות שבקיר הכניסה. עובדת אחרת שוקדת על מכונת התפירה שניצבת בחלקו הפנימי של החלל. החנות הקטנה, שתיפתח באופן רשמי בתחילת מאי, נחלקת לחלל תצוגה, עמדת תפירה ומעין משרד, ובחלקה האחורי המרוחק נמצא הסטודיו של המעצבת. סביבת העבודה החשופה הזו משמשת רקע הולם לתיקים שיוצרת שלו, בת 31, מעורות בקר עבים ונוקשים במראה גולמי במקצת.

בקולקציית 2010 שעיצבה (היא יוצרת קולקציה אחת בשנה) אפשר למצוא מבחר של תיקי יד או גב וארנקים בגדלים שונים. המשותף לכולם הוא אופיים הנוסטלגי. תיק בצורת לאנץ' בוקס קלאסי, בצבע שחור או אדום עז, כולל שרשרת כסופה שאפשר לתלות על הכתף וידית נוספת לנשיאה ביד. גרסה אחרת, מעור רך ודק יותר, מגיעה בגוונים של שמנת או זהב-נחושתי. סדרה של תיקי יד בצללית מעוגלת בסגנון שנות ה-70 מתהדרת בידיות נשיאה שחורות כשל מזוודה עתיקה ואבזמי מתכת זהובים שממוקמים באלכסון. הם מגיעים בגדלים משתנים, בפרופורציות מרובעות או מלבניות מוארכות, בגוונים שונים של חום, בגימור מט או מבהיק. ילקוטי גב מרובעים בסגנון בית ספרי שמשלבים שמשונית (יריעת פלסטיק) בגוונים של שחור או טורקיז ועור שחור, כוללים זוג אבזמי מתכת מרובעים וכסופים, אופייניים לשנות ה-70, שמשובצים במחזירי אור אדומים. אפשר לשאת אותם בשתי רצועות על הגב או ברצועה אחת נשלפת על הכתף.

עוד בקולקציה חגורות שנוצרו מפיסות עור שונות שמחוברות באבזמים ונקראות "חגורות בלאגן" או חגורות מפותלות מרצועות עור גליות וארוכות שנכרכות פעמיים סביב המותניים; שקיתיק, הפרשנות האקולוגית של המעצבת לשקית קניות עשויה בד שנועדה להחליף את שקיות הניילון או הפלסטיק, שמגיעה בשלל דוגמאות וגוונים, מתקפלת לממדים של מטפחת ונצמדת לתיק באמצעות וו מתכת; צמידי עור שמעוצבים כמעין חגורות קטנות עם אבזמי מתכת, וארנקי "סירה" מלבניים שרכיסתם הגלית העניקה להם את שמם.

ב-2005, שנת לימודיה האחרונה במחלקה לצורפות בבצלאל, נסעה שלו במסגרת חילופי סטודנטים לאוטרכט שבהולנד, שם החלה לשפץ תיקי יד ישנים שאיתרה בשוקי פשפשים בעיר. "זה היה מדיטטיבי", היא אומרת. "בתוך זמן קצר, השמועה התפשטה בקרב מכרי, ואנשים זרים היו מביאים אלי לסטודיו את התיקים הישנים שלהם". כששבה לארץ שלוש שנים לאחר מכן, מאגר התיקים העתיקים שברשותה התמעט ואתו גם ההשראה לחדש אותם. "נגמר לי מזה והמשכתי הלאה", היא אומרת. בימים אלה היא ניצבת בפני צומת חדש בעבודתה. עתה, כשמלאי אביזרי הסדקית הישנים שברשותה עומד להיגמר, ולאחר שרוקנה לפי עדותה את כל חנויות הסדקית בעיר מתכולתן, היא מהרהרת על עיצובים בסגנון עתידני. "החלטתי שהגיע הזמן להפסיק להסתכל לאחור, ולהביט את העתיד", אומרת מי שעיצוביה מתבססים במידה רבה על צלליות וסגנון של תיקים מעשורים קודמים, "אבל זה ייקח קצת זמן," היא מסייגת מיד.

"הייתי שמחה לחזור לתפירה ידנית, אבל לשלב את זה באלמנטים קטנים בתיקים שאעצב"

את התיקים שתעצב בעתיד היא מדמיינת בקווים זורמים ואולי אף ללא תפרים כלל. "עם בד השמשונית אפשר יהיה לעשות דברים נפלאים בחום", היא אומרת. ובכל זאת נדמה כי היא מתקשה לוותר על מלאכות היד הזעירות. בעבר נהגה לתפור ביד תיקים בעיצובים מיוחדים, בין היתר בצורת ראש של חתול או מסכה, או בהשראת פליימוביל. תיק יד קטן בצורת אקדח, בגוונים של אדום ולבן, שמוצג כעת בחנות החדשה, הוא שריד אחרון לתקופה שבה יצרה תיקים על פי הזמנה מיוחדת. "הייתי דווקא שמחה לחזור לתפירה ידנית, אבל לשלב את זה באלמנטים קטנים בתיקים שאעצב ולא לתפור תיק במשך שבוע שלם", היא אומרת.

שני דגמים כאלה שעיצבה בעבר יוצגו בסוף החודש בתערוכה של מעצבי נעליים ואביזרים שתוצג במסגרת יריד הנעליים שופוני. הראשון הוא תיק "קנווס", גרסה מפורשת ברוח מבודחת, שמורכב משתי יריעות קנווס שמתוחות על מסגרת עץ (כאלו שמשמשים מצע לציור) שמחוברות בחלקן התחתון בציר מתכת. תיק קונצפטואלי נוסף, ששמו Memobag, הוא תיק יד מרובע בגודל בינוני עשוי עור בגוון בז', שמכוסה כולו בפיסות עור מרובעות שמקופלות בקצותיהם כמו פתקיות תזכיר משרדיות צהבהבות, וחושפות עורות בשלל גוונים של כחול, טורקיז, אדום או ירוק. "זה מאפשר לך ללכת עם הרעיונות שלך לכל מקום," מסכמת שלו בחיוך.

מחירים: תיקים 650-1,250 שקל; ארנקים 250-550 שקל; שלייקס וחגורות 250-350 שקל; אביזרים נלווים (צמידים, מחזיקי מפתחות וכו') 50-150 שקל. מיה שלו, חברת ש"ס 8 תל אביב