לדוגמא: הבחירה של שרה ג'סיקה פרקר ודיאן קרוגר ללבוש שאנל לטקס האוסקר של 2010 היתה טעות.

דיאן קרוגר והשאנל קוטור מחורף 2009.

שרה ג'סיקה פרקר והשאנל קוטור מאביב 2010.
את השמלה הזו אני ממש לא יכולה לסבול, אבל מה שבאמת שובר את הלב אלו הפנים של קארי ברדשאו, שמפגינים בצורה מעוררת אימה עד כמה אפשר להתדרדר עם התמכרות לבוטוקוס ולברונזר כתום מדי.
מה גם שכשאת עסוקה כל כך בהזרקות למצח, לא נשאר לך זמן אפילו לקצת קרם ידיים.
עוד צרות טיפוח על שטיחים אדומים - לא לרכי הלבב.

מימין: כפות הידיים של שרה ג'סיקה פרקר; שיער בית השחי של ג'וליה רוברטס מתנפנף ברוח בפרמיירה של נוטינג היל; מוניק חושפת אג'נדה בגולדן גלוב.

עכשיו קצת לא נעים לי שאני מלכלכת ככה על שרה ג'סיקה, בכל זאת ידענו ימים טובים ביחד וכל זה (מה גם שאני מחבבת את מראה ידי הפועלת. ידיים במצב כזה מעידות שיש לך חיים).

התמונה האמצעית היא מהסוג שאני חוזרת אליו כל הזמן כשאני מחפשת קצת השראה. השילוב של הכחול/פוקסיה/נמר וצהוב הוא לא פחות מגאוני בעיניי.

אם מהיום להיום מזדמנת לך הזמנה לשטיח אדום, אני ממליצה על תצוגת חורף 2010 של דיור (רק תבקשי מגליאנו שיוסיף לך בטנה, הן ממש שקופות ואת לא רוצה שיראו לך את המחטב מווימן אונלי).

אגב מחטבים, אפשר ללכת ישר על שמלה מתצוגת החורף של לואי ויטון (זו שבר רפאלי צעדה בה), הן מותאמות מראש לגזרת שעון חול שקצת יצאה משליטה, ובהנחה שהשטיח האדום הוא כולה שטיח בפתיחה של H&M, נגיד, את מסודרת.

 מי שיש לה סבלנות לכמעט 7 דקות של תצוגה, תזכה לראות את בר רפאלי לבושה במפה פרחונית נאה (רעיון לסידור שולחן לחג).

בן ה-4 שלי הציץ לי מעבר לכתף כשהסתכלתי על התצוגה. הוא אמר:
- למה היא לא יושבת? לא שמרו לה מקום?