הסופרת אורלי קסטל-בלום שמעה על "דולי סיטי" בפעם הראשונה מאיתנו. השבוע. מוזר, הרי מדובר בספר המצליח שלה, שיצא ב-92'. אבל אפשר להירגע. את הספר, קסטל-בלום זוכרת היטב. אולם על המשחק "דולי סיטי", היא טרם שמעה. מפתחי הפרויקט לא ביקשו ממנה רשות להשתמש בשם הספר, מתוקף החוק או מתוקף הנימוס.

במרכז המיזם שעלה לפני כחודש, עומד אתר אינטרנט מושקע בגוני ורוד וסגול, שהמשתמשות בו (האתר פונה לבנות בלבד) מוזמנות ליצור "דולי", בובה וירטואלית. הבנות מעצבות את פניה וגופה, עושות לה סטיילינג (כך במקור) מאפרות אותה במכון היופי, עושות שופינג (שם) ומעצבות לה חדר. בקיוסקים נמכרות חוברות משחק ומדבקות, ומשתתפת אחת תזכה להציג את יצירתה בשבוע האופנה בפאריס.

כמה רחוק העולם המנצנץ והפלסטי של דולי סיטי-האתר מדולי סיטי-הספר, שבו דולי, רופאה שהסמכתה מוטלת בספק, רוצחת בלי הנד עפעף, מתעללת בסביבתה ואדישה למוות. בעולם המסויט שבראה קסטל-בלום, דולי מנתחת את בנה, בן, משרטטת על גבו באזמל את מפת ארץ ישראל, מטבילה אותו בחומרי חיטוי, מעבירה אותו טיפול כימותרפי - כדי למנוע ממנו מחלות בעתיד ולרפא מחלות מדומיינות.

"ברור שהם לא קראו את 'דולי סיטי'. הם ודאי שמעו שיש כזה ספר, שיש משהו כזה. הביטוי נכנס לתודעה שלהם", אומרת קסטל-בלום. "כשראיתי את זה, הרגשתי שאט נפש. ראיתי דברים גרועים מאלה, אבל זה ממש נורא. לעג לרש". התגובה שלה קסטל-בלומית קלאסית. "בעולם של דולי סיטי, זה יוכל להופיע בהמשך כגרוטסקה, תוצאה של הסיפור המקורי. 'בשנות האלפיים פשט משחק ששיגע את הילדים...'"

אבל קסטל-בלום מודאגת. "הספר יצא שוב בעברית ונמכר היטב, ועכשיו הוא עומד לצאת בארצות הברית. אני אמורה לקדם שם את הספר", סיפרה, "האתר הזה הוא נזק גדול, ואתייעץ עם עורך דין ואבדוק אם מדובר בהפרת זכויות יוצרים. כנראה שזו מוטציה שאני צריכה לעשות משהו בעניינה, להילחם בה".

ואולי מוטציה זו המלה הנכונה: יש גם דמיון מטריד בין הספר לאתר. ממש כפי שדולי אינה מקבלת את בנה כאדם שלם ותקין, וכופה עליו את טירופה בניסיון לתקן אותו, כך אוחז האתר בנפשות המשתמשות בו, וכופה עליהן דימוי גוף מעוות ואכזרי. כשהן מרכיבות את הדולי, לומדות הגולשות כיצד את צריכה להיראות: רזה, חטובה, בלבוש ואיפור מתוקתקים, ועסוקות בשופינג. הטירוף לא נעלם, הניתוח לא מושלם.

מקים האתר, ישראל שטרן בתגובה: "אני הגיתי את שם האתר, ומעולם לא שמעתי על הספר 'דולי סיטי'. מדובר בשטויות במיץ עגבניות, אין פה שום עניין עם זכויות יוצרים. אני לא יודע מי הסופרת הזאת, ואני מבין שהיא פשוט רוצה פרסום. אין בעיה, ניפגש בבית המשפט".