די בסקירה חטופה של מבחר קולקציות משקפי השמש הממותגים לעונת אביב-קיץ 2010 כדי להבחין בשינוי שחל בשוק מוצרי היוקרה - צבעוניות עכורה לצד הבלחות קלות של גוונים ניאונים, שריד מן העונה שעברה; פרטים קטנים, מעודנים ומתוחכמים, שמחליפים את הברק המסמא של אבני החן הגדולות; וסגנון וינטג' שאין לטעות בו - כל הסימנים מצביעים על סופו של עידן השפע והראווה.
ישנן כמובן סיבות שונות לסגנון הסולידי, שהחל להופיע כבר בקיץ הקודם ובולט העונה ביתר שאת. הראשונה והמרכזית היא תום עידן הסגנון המעוטר והנוצץ באופן מופרז, שזכה לזיופים רבים והפך למאוס על הקהל האמיד, שאינו מעוניין עוד בעיצובים מוחצנים ומנקרי עיניים. תהליך דומה חל באחרונה גם בתחום הלבוש והאביזרים הנלווים, ובראשם תיקי היד, שעיצוביהם הושפעו רבות מן הכלכלה המקרטעת והוזלו בהתאם. גם בתחום משקפי השמש, נדרשו המעצבים למצוא אלמנטים חדשים ומתוחכמים שיהיו גם זולים לייצור. ואכן בקיץ הנוכחי פחתו מחירי הקולקציות השונות בכ-20% בממוצע.
מראה הווינטג' הוא בלא ספק הבשורה הבולטת בקיץ הקרוב. למעשה, מפגש ראשון עם הקולקציות השונות נדמה לרגע כמו ביקור בחנות לפריטי יד-שנייה: מאפיינים בולטים של שנות ה-70, ביניהם פלטת גוונים חמימה ועדשות בגוון מדורג, מופיעים כמעט בכל אחת מהקולקציות, ובחלקן אפשר לזהות מאפיינים תקופתיים נוספים כמו למשל מסגרות חתוליות מלוכסנות בנוסח שנות ה-50.
לצד זה נשזרו בכל אחת מהקולקציות אלמנטים מוכרים מקולקציות ההלבשה של המותג. בוולנטינו, למשל, סרטי הבד המוכרים משמלותיו של המעצב תורגמו לעיטורי זהב במסגרות השונות. למעשה, זהו הקישוט היחיד בדגמי המותג. הצבעוניות המדורגת של המסגרות תואמת את זו של העדשות, ויוצרת מעין מראה מאופר.
בדיור האות D הוטבעה בתוך עיגול זהוב במוטות, והיא כבר לא התכשיט הענק שחיבר את המסגרת לעדשות בדגמים המפוארים מן העונות הקודמות. אפשר למצוא בקולקציה דגמים בעלי מוטות חלביים שנשזרו בהם פסים עדינים ונמוגים בגוני אדום וחום, וכאלה שמשלבים אם הפנינה במוטות.
על רקע הפלטה הנוסטלגית שמתבססת על גוונים חומים, כחולים וירוקים, מתבלט במיוחד העונה גוון הפודרה. בשל יכולתו לשוות מראה חיוור לפניהן של נשים בעלות גון עור בהיר, מרבית הדגמים מוסגרו - בקו שחור או לבן, בהדפס מנומר או בפס מתכת זהוב. זה בולט במיוחד בקולקציה שעיצב ניקולא גסקייה לבלנסיאגה - משוליו של אחד הדגמים, שמצופה אמייל בגוון ניוד, מבצבצת מתכת זהובה, אף היא עמומה ונטולת גימור מבהיק יוקרתי.
הקולקציה של בוטגה ונטה היא התשובה למי שמחפשים איכות ויוקרה מעודנת. זוהי השנה השלישית שבה משווקת קולקציית המותג בארץ, ונפחה גדל העונה באופן משמעותי ביחס ישיר לעניין שמעורר המותג בעולם האופנה בעונות האחרונות. פרט לסמל הפרפר, שמופיע בחלקה הפנימי של המסגרת, אין שום סמן חיצוני לזהות המותג. לעומת זאת, מי שמכיר מעט את אביזרי המותג יוכל לזהות את מקלעת העור הצפופה - בגוונים של ירוק זית או שחור - שמופיעה לעתים כעיטור בצידיהם של המוטות עבים, ולעתים כציפוי.
מי שהעניק פרשנות מדויקת ועם זאת מרעננת במיוחד לסגנון הווינטג' הוא כריס ואן אש. בקולקציה שעיצב עבור דיור הום, בולטים אזכורים לאביזרים שעיצב עבור קו הגברים של דיור (חגורות או חפתים), ובכל זאת המראה המתקבל הולם את בני שני המינים. הקווים נקיים, העיצוב מאופק ומדויק, והגוון השולט הוא שחור. דגם אחד לבן וגדול, בסגנון משקפי סקי, ודאי היה מתחבב על הראפר קניה וסט.
לקוסט וריי-באן יצרו מחדש את צלליות הווינטג' המוכרות בגוונים עזים. המסגרות, בגוונים של כחול, ורוד, ירוק, אדום או טורקיז, הולמות את הרוח הצעירה והנמרצת שמאפיינת את המותגים הללו. כל הדגמים של לקוסט מעוטרים בלוגו תנין עשוי מתכת כסופה בצדי המוטות. בריי-באן התמקדו בדגמי ה"Wayfarer" וה"Clubmaster" הקלאסיים, ושילבו בהם הדפסים פרחוניים ומפוספסים בחלקן הפנימי או החיצוני של המסגרות.
דולצ'ה וגבאנה ושאנל התבססו על צלליות רטרו מעוגלות וגדולות, במעברי גוונים או בבלוקים של צבע. הראשונים יצרו דגמים ששילבו שני גוונים שונים של המוטות והמסגרת - בין היתר כחול וסגול או ירוק ואדום - לצד דגמים שעוטרו בהדפסי שיש מתקתקים במיוחד בגוונים חומים. בשאנל, הזרקות של אצטט בפסים דקיקים לתוך מסגרות שקופות יצרו מראה של תחרה או סבכה. בחלק מן הדגמים מעברי הגוונים עד לגוון שקוף יצרו רושם של מסגרות שנמוגות בשוליהן.
שמש והעיר הגדולה
לא כולם מיישרים קו עם הטון הסולידי העונה. ג'ון גליאנו, כך נדמה, אינו יודע עיצוב מאופק מהו. כמו בעבודתו בתחום ההלבשה, גם משקפי השמש שלו הם תיאטרליים, עתירי גוונים ועיטורים. לצד מראה הווינטג' והעדשות המדורגות בולטים עיטורי ויטראז' ססגוניים ושלל הדפסים, החל מחברבורות נמר וכלה בהדפסי ה-Gazette (דף עיתון מודפס) המזוהים עמו. כמוהו, גם רוברטו קוואלי אינו מסוגל לחרוג מסגנונו המפואר והכה מזוהה. הדפסי חיות (זברה, נחש או נמר), שיבוצי מתכות או אבני חן מנצנצות, חריטות ועיטורים מסולסלים הם רק חלק מהאלמנטים שנשזרו בקולקציה המצועצעת של המעצב האיטלקי. טום פורד, שהמשיך אף הוא עם סגנונו המלוטש והיוקרתי, העניק פרשנות לדגמים מוכרים מקולקציות שעיצב בעבר, ביניהם דגם השמיניות או דגם משקפי הטייסים. מתבלט בה במיוחד דגם Wayfarer, שפורד ניסח מחדש בחושניות בזכות מעבר הגוונים החמים של המסגרת השקופה מחום-תה לזהוב שמשי.
הקולקציה של מארק ג'ייקובס ומארק (הקו הצעיר של המעצב) היא אחת הגדולות והמגוונות שמיובאות לישראל. אפשר למצוא בה מסגרות עשויות פלסטיק או מתכת, שלל הדפסים (שיש, מנומר, דלמטי, גרפיטי ועוד), גוונים כהים או ניאוניים וחיפויי עורות שונים. ג'ייקובס יצר גרסה מבודחת של משקפי שמש נוצצים בדגם שכולל בשני עבריו עיטור לבבות משובץ באבני חן ססגוניות במראה ילדותי. בדגם נוסף שקורץ לבהלה למותגים, שם המותג שלו - "מארק ביי מארק ג'ייקובס" - נכתב על המוטות בפונט שדומה לכיתוב בשלטי ניאון.
ג'ימי צ'ו, שקולקציית משקפי השמש שלו תשווק בישראל לראשונה בקיץ הקרוב, התבסס על מסורת של ראוותנות מופרזת. לאחר שאוזכר פעמים רבות בסדרה "סקס והעיר הגדולה", המעצב מוכר לקהל שוחרי האופנה כסמל לזוהר ולעידן השפע שאפיין את האופנה העילית לפני פרוץ המשבר הכלכלי העולמי ב-2008. הדגמים, שישווקו באופן אקסקלוסיבי במספר חנויות, מעוצבים בסגנון מצועצע למדי, וכוללים פרטים שנלקחו מעיצובי הנעליים שלו - רתמות, לחצניות הידוק, אבזמי מתכת ומוטות פלסטיק שמדמים רצועות עור קלועות. שילובים של חומרים כמו עץ, עור דמוי עור נחש במסגרת, אבני קריסטל וכו', מייעדים את הקולקציה לחובבות המותג והסוגה.
מחירים: מארק ג'ייקובס: 1,375-3,000 שקל; מארק ביי מארק ג'ייקובס: 900-1,225 שקל; בלנסיאגה: 2,225-2,725 שקל; ולנטינו: 1,100-2,475 שקל; בוטגה ונטה: 2,475-3,225 שקל; דיור: 1,475-2,225 שקל; דיור הום: 1,500-2,000 שקל; ג'ימי צ'ו: 2,225-3,000 שקל; ג'ון גליאנו: 1,840-3,580 שקל; טום פורד: 1,545-3,300 שקל; לקוסט: 905-1,200 שקל; רוברטו קוואלי: 1,350-3,660 שקל; ריי באן: 920-1,050 שקל; דולצ'ה וגבאנה: 930-1,300 שקל; שאנל: 1,400-1,600 שקל.