שבוע האופנה בניו יורק לעונת סתיו-חורף 2010-2011

במונית, בדרך לתצוגה של ראג אנד בון, כפתור הכיבוי של הטלוויזיה לא פעל, וכך נחשפתי שוב ושוב לפרסומת המרגיזה למכירה של ברניס וירהאוס: גבר ואשה, שברור שהם מכורים לקניות, לובשים מעילים מעל בגדי ים, מעל חליפות, מעל סוודרים, מעל הלבנים שלהם, עד שהם נראים כמו ילדים שאינם רוצים שאמא תיקבע בשבילם מה הם לובשים. "אל תלבשו הכל בבת אחת", אומר הקריין.

למעשה, המעצבים דווקא רוצים שתעשו את זה. נדמה שאלה שהציגו את קולקציות הגברים שלהם בפתיחת שבוע האופנה, בד בבד עם פתיחת המשחקים האולימפיים בוונקובר, הציגו ענף ספורט חדש, שאפשר לכנותו "שכבות אקסטרים".

במדליית הזהב זוכים דייוויד נוויל ומרקוס ויינרייט, מעצבי ראג אנד בון, שגיבבו פריטים רבים כל כך בכל תלבושת - שתי חולצות משובצות בגוון דיו, וסט מחויט, קרדיגן, סוודר קשור סביב המותניים, מחממי רגליים, מגפיים, צעיף, כובע ורתמת עור - עד שלא הייתם רוצים שהגבר שמתחת לכל אלה יישב לידכם באולם צפוף, בהתחשב בכל ההתפתלויות שיידרשו לו כדי להשתחרר מהשכבות.

ואף על פי כן, הקולקציה אותתה על סטייה מבורכת מהקו הצבאי הנוקשה שנוויל וויינרייט מחבבים. במקום מעילים גדולים ובלייזרים חתוכים, הוצגו שם וסטים מפליז בצבעי הסוואה, פונצ'ו אפור דק גזרה ונפלא, כפפות ציד והסריגים האלפינים הנפלאים - מוצלחים כל כך, עד שאולי צריך ללבוש אותם מעל, ולא מתחת, לחליפה. צריך גם לציין שקולקציית הנשים של ראג אנד בון, שהוצגה בנפרד אך עם אותו מוטיב שכבות ובעיצובים דומים, היתה הטובה ביותר שלהם עד כה.

מתוך תצוגת סתיו 2010 של ראג אנד בון ; משמאל: מתוך תצוגת סתיו 2010 של דאקי בראון (תצלומים: גטי אימג' / Getty Images ורויטרס)

במקומות השני והשלישי בתחרות הגיבוב מדורגים רוברט גלר, שבעונה הנוכחית הציג כובעי פרווה צמריריים המכסים את הכתפיים ומערכת סריגים תואמת - טווין סט - לגברים; ומעצבי לודן דאגר, אוליבר הלדן ופול מרלו, שעטפו כמה מהחליפות הנינוחות ומחולצות הספורט בגוני פסטל בבולרו סריג שופע (הם היו נשיים במקצת).

בלודן דאגר הוצגו כמה רעיונות טובים, למשל שילוב של חולצות גולף דקיקות או עניבות פרפר עם חולצה יום-יומית בסגנון שהזכיר את סרטיו המוקדמים של ג'ון יוז, אך הגטקס עם רכיסת הכפתורים נראו חשודים מעט. הקולקציה של גלר היתה קרובה מדי לעבודתו המוקדמת יותר (חליפות מפוספסות בסגנון גנגסטרים כבר ראינו די והותר), אבל היה אפשר לראות שהוא חושב בצורה מסחרית יותר, על פי מכנסי הג'ינס האפורים המשופשפים, מעילי טייסים מצמר בגון פחם ומעיל ציידים ירוק עם קפושון.

פטריק ארוול הציג את הקולקציה שלו באולפני מילק שבלב העיר. 25 דוגמנים התהלכו בצעד מהיר במעגל במשך שעה שלמה, לצלילי מוסיקה מחרישת אוזניים ובלתי נלאית. ארוול, שלא נרתע מלצטט מעט מהאסתטיקה הקומוניסטית, חקר את המדים הקופסתיים של צבא שחרור העם ויצר ז'קטי צוערים מדויקים, מעילי שדה וחליפה באדום סיני. כמה מדגמיו הוצגו כשמעליהם צעיפי לייטקס שקופים או מעילי גשם מהסוג החביב על פטריק בייטמן מ"אמריקן פסיכו". התצוגה היתה מלווה בתחושה של מוזרות מפחידה, אך הבגדים לא היו מוזרים מאוד. בקווים הפשוטים, אפילו החליפות והז'קטים מג'ינס החלו להיראות כמו מדים.

בתצוגת המותג דאקי בראון הציגו המעצבים סטיבן קוקס ודניאל סילבר מה שהם מכנים קולקציה אנגלית. היא כללה ז'קטים משובצים מעוטרים בנחושת, חולצות משובצות, לצד מכנסיים משובצים קטומים וצמודים לגוף, ז'קט טייסים מטוויד מתוק להפתיע ומעיל קרומבי, שהיה חביב על אנשי זרם המודרניסטים בשנות ה-60 בבריטניה, באדום עז כמו זה של החליפה של ארוול. אך המעיל שלהם התכוון להזכיר את מדי חיילי המשמר בארמון בקינגהאם.