במסגרת המלחמה שהכריז על תופעת תת משקל בקרב דוגמניות, מקווה ברקן לסייע ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דני דנון (ליכוד), וחברת הכנסת ד"ר רחל אדטו (קדימה) לקדם הצעת חוק חדשה. על פי הצעת החוק, ייאסר על סוכנויות דוגמנות לשפץ באמצעות פוטושופ את מידותיה של דוגמנית לצרכים פרסומיים ומסחריים.
בנוסף, יאסור החוק על העסקת דוגמן או דוגמנית מתחת למשקל מסוים. במקביל, קובעת ההצעה כי משרדי הפרסום לא יוכלו להשתמש בתוכנות מחשב כלשהן כדי להצר היקפים של דוגמנים לצורך פעילות מסחרית כלשהי.
הצעת החוק מתבססת על הגדרות משרד הבריאות, לפיהן תת משקל מוגדר באמצעות מדד מסת הגוף.
כדי להמחיש לנערות את התוצאות ההרסניות שעלולות להיגרם מהרצון להידמות לדוגמניות מפורסמות, הציג בפניהן ברקן את איה ברדני. ברדני, 26, התחילה לפני 13 שנה במסע ייסורים שהביא אותה אל סף המוות ולב משקל של 26 קילו בלבד.
"זה התחיל מזה שלא הייתי מקובלת בבית הספר. לא נראיתי טוב בעיני החבר'ה
שבכיתה שלי. עשו לי את המוות וירדו עליי - אמרו לי שאני לא נראית טוב.
רציתי להיראות כמו דוגמנית בפרסומת והתחלתי בדיאטה רצחנית שאחר כך לא
יכולתי להפסיק", סיפרה ברדני.
עד מהרה פיתחה ברדני הפרעת אכילה, ובגיל 16 אושפזה בכפייה בפעם
הראשונה. "אני סובלת מנזקים בריאותיים ונפשיים", סיפרה ברדני במהלך הדיון.
"בחיים שלי לא הייתי בקולנוע, במסיבה או בפאב. אני בעצם מתה כבר 12 שנה".
ברקן לא הסתפק בעדות המצמררת של הצעירה האנורקטית. הוא רצה להוכיח
לבנות המדרשה שגם הן, בלי שיהיו מודעות לכך, סוגדות לאותו אידיאל יופי
שקרי. "אני רואה שהצבע השולט בבגדים שלכן, מהמותניים ומטה,
"לפני 15 שנה היו כל הדוגמניות המצליחות במידה 38, שזה סביר. אבל היום דוגמניות כאלה מובילות קמפיינים של מידות גדולות". בהמשך הדיון סיפר ברקן לבנות המדרשה על ניסוי שערך בכמה בתי ספר תיכוניים במרכז הארץ. במהלך הניסוי הוא חילק לתלמידות שאלונים שתחקרו את הדימוי העצמי שלהן. לאחר מכן הקרין תמונות של דוגמניות רזות במיוחד ושוב חילק שאלון.
בתשובות שהתקבלו אחרי הקרנת התמונות נצפתה ירידה גדולה בדימוי העצמי של הבנות. "מה זה היום להיות מקוב בלת? רזה, גבוהה וציצים", אמר ברקן. "רובכן המכ ב ריע מכירות את הדוגמניות מהפרסומות ואתן רוצות להיראות כמותן".
ליאל עזרא, 15, סיפרה על שיעורי ה"גוף בנפש" שמתקיימים במדרשת הרטמן,
שבמהלכם לומדות הבנות על ייצוג הנשים בתקשורת. "נשים צריכות להיות יפות
וכולם מתמקדים בגוף", אמרה ליאל. "אפילו כשיש פרסומת למכונית מראים אישה
יפה מסתכלת על המכונית - מה זה שייך?".
על פי ליאל, כל הבנות רוצות להיות יפות - במודע או שלא במודע. "כולן
רוצות להיות רזות ובלונדיניות עם עיניים כחולות. התקשורת מלמדת אותנו
שאנחנו צריכות להיות יפות ורזות, ולא חכמות ומצליחות. המסר הוא: 'תהיי
יפה, זה מספיק", היא אומרת.
גם לורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, הייתה ביקורת קשה על
התקשורת הישראלית. "זה לא נראה לכם מוזר שאין אצלנו מקבילה נשית ל'לונדון
וקירשנבאום?'", מחתה סוויד. "בטלוויזיה שלנו גברים מבוגרים לא צריכים
להופיע עם סיליקון וניתוחים פלסטיים, ולעומת זאת לא נראה בשום ערוץ בארץ
אישה אחרי גיל 50".
לצדה של סוויד התייצבה פרופ' יעל לצר, מנהלת מרפאה להפרעות אכילה. לצר
הביעה תמיכה בהצעת החוק של דנון ואדטו ואמרה כי ההצעה מעבירה מסרים
חברתיים חשובים. "אנחנו חלוצים בעניין הזה. בעולם עוקבים בדריכות כדי
לראות איזו בשורה תצא מהכנסת".
גם ד"ר יצחק וורפגט, מומחה להפרעות אכילה, הביע תמיכה בהצעת החוק:
"הסיכוי שישקיעו כאן מיליארדים בתוכניות של מערכת החינוך והבריאות כאמצעי
מניעה נגד בולימיה ואנורקסיה נראה לי מאוד לא מציאותי", אמר וורפגט.
"לעומת זאת, הצעת החוק היא מאוד מציאותית והאפקט שלה יהיה לא פחות חזק.
לכל תמונה של דוגמן או דוגמנית שמתפרסמת יש יותר השפעה מכל יועצת
חינוכית".
"אנחנו חייבים לחשוף את הקשר הזה שבין מודל היופי הנוכחי לבין תופעה של הרעבה עצמית - לכן אנחנו נחושים לקדם את הצעת החוק במהירות האפשרית. אני מקווה שלא יהיו פה שיקולי אופוזיציה - קואליציה".
לעומת זאת, הדוגמנית לשעבר וחברת הכנסת בהווה אורלי לוי (ישראל ביתנו), הביעה הסתייגות מהחוק: "אנחנו מתעסקים בנושא נקודתי, שספק בכלל אם ניתן יהיה לאכוף אותו. הבעיה היא שמתמקדים בדוגמניות וזה עושה עוול לנושא. מה, יציבו משקל בכל סוכנות דוגמניות? ואם יאסרו לפרסם תמונות של דוגמניות ישראליות רזות, לא ניתן יהיה לראות אותן בערוצים או במגזינים זרים?".
לדברי לוי, חשוב הרבה יותר להשקיע במערכות חינוך. "כיום כמעט שאין יועצות חינוכיות בבתי הספר, אין פסיכולוגים חינוכיים ואין אחיות. הצעת החוק קטנה ופופוליסטית, מה גם שלא כל הדוגמניות היום רזות כמו טוויגי וקיית מוס. יש היום בר רפאלי ואגם רודברג ונינט ומרינה מקסימיליאן בלומין, שהן לא בדיוק שדופות. לכן ההתמודדות צריכה להיות בעיקר בתחום החינוך".