פצעי בגרות ופירסינג הם כמעט חלק בלתי נפרד מחוויית ההתבגרות. אולם 5%-15% מן המתבגרים מפתחים צלקות קשות. קשה לצפות מראש באילו איברים בגוף תתפתח צלקת, אומר פרופ' ירון הר-שי, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים כרמל ובבית החולים לין בחיפה. לדבריו, "אפשר לומר כי מי שכבר פיתח צלקת כזאת בעבר, נמצא בסיכון מוגבר לפתח צלקות נוספות באזורי גוף אחרים". הסיבה לצלקות, אומר הר-שי, היא "תאים בעור המכונים פיברובלסטים. כאשר מתרחשת פציעה, תאים אלה מפרישים חלבון מסוג קולגן בצורה לא מבוקרת, עד שנוצרת במקום צלקת קלואידית בעלת מרקם מוקשה, שצבעה לרוב אדום, והיא מגרדת מאוד, כואבת וממשיכה לגדול".

יש מקומות באפריקה שבהם יוצרים צלקות כאלה במכוון, לצרכים אסתטיים או לזיהוי - סימנים מיוחדים מעידים על השתייכותו של נושאם לשבט מסוים. ואולם, צלקות המתפתחות שלא במכוון עלולות להפוך למטרד הדורש התערבות רפואית.

שיטות הטיפול המסורתיות בצלקות כוללות חבישה ממושכת ביריעות סיליקון או בתחבושות לחץ המיוצרות בצורת בגד או שרוול, ומותאמות למידת המטופל כדי ללחוץ על הצלקת.

משך הטיפול הוא ארוך - עד שנה וחצי. טיפול מסורתי נוסף, ממושך אף הוא, הוא הזרקת סטרואידים לאזור הצלקת. שיטת פחות יעילה היא כריתה של אזור הצלקת והקרנה מקומית, אולם מחקרים מצאו כי הצלקות חזרו בשכיחות גבוהה, מעל ל-50%.

פיתוח ישראלי חדש מאפשר טיפול בצלקות אלה באמצעות הקפאה בחנקן נוזלי. השיטה, המכונה "קריוכירורגיה" (Cryosurgery), פותחה בעשור האחרון במרכז הרפואי כרמל. לדברי הר-שי, שפיתח את השיטה, היא מבוססת על החדרת חנקן נוזלי לתוך הצלקת באמצעות מחט. "התוצאה היא נשירה של הנמק שנוצר באזור המטופל, ובהמשך התכווצות של הצלקת עד שהיא משתטחת", הוא אומר.

אחרי ההזרקה נוצרים באזור ההקפאה שלפוחית גדולה, שמתנקזת מעצמה בתוך ימים ספורים, ופצע שנרפא בתוך חודש וחצי. לדברי הר-שי, השלפוחית היא חלק מהטיפול, המלמד שהגוף מגיב להזרקה. מכיוון שהזרקת החנקן הנוזלי ושלב השלפוחית כרוכים בכאבים, הוא אומר, עדיף לבצע את הטיפול בהרדמה מקומית ואחריו להשתמש במשככי כאבים.

ארבעה מחקרים בוצעו בישראל בשנים האחרונות, באישור משרד הבריאות, להוכחת היעילות של השיטה. ב-70% מהמקרים אובחנה ירידה של צלקות באזור האוזן, כעבור טיפול אחד. בצלקות בגב נרשמה ירידה ב-60% מהמקרים, ובקדמת החזה ב-50%. במחקר נוסף בקרב 120 מטופלים ישראלים, אובחנה ירידה של 55% בגירוד ובאי נוחות, וירידה של 75% בכאב שלאחר הטיפול. כיום נאספים נתונים דומים מטיפולים הנעשים בחו"ל.

במחקר שפורסם בפברואר 2007, הסבירו החוקרים כי "ההקפאה פוגעת במנגנון תאי צלקת על ידי יצירת גבישי קרח הגורמים להרס התא שיוצר את הקולגן, וכן פוגעת באספקת הדם לאזור ההקפאה". לדברי הר-שי, "שילוב שתי הפעולות הללו גורם להרס רקמת הצלקת, כך שהסיכון להישנותה נמוך מאוד".

לצורך הטיפול פיתחו בחברת "מור יישום מחקרים" של שירותי בריאות כללית מכשיר המכונה "CryoShape", שקיבל את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) והרשות האירופית המקבילה (CE), והוא בשלבים אחרונים לאישור באגף לאביזרים ומכשירים רפואיים (אמ"ר) במשרד הבריאות. בחודשים האחרונים הוא משווק למרפאות פרטיות לכירורגיה פלסטית באירופה.