לבית המשפט העליון הוגש ערעור על פסק דינה המפתיע של השופטת ד"ר דרורה פלפל, שקבעה כי ככלל כאשר תובע ייצוגי מסתלק מתביעתו - אין לפסוק לו גמול הוצאות ושכר-טרחה לפרקליטיו.

התובעת הייצוגית חן יעקובי מבקשת, באמצעות עו"ד ארנון גרפי, לקבוע כי "אין מקום להתערב בהסכמת הצדדים בכל הנוגע לשכר-טרחת עורך דין".

כזכור, יעקובי ביקשה להסתלק מבקשה לתביעה ייצוגית שהגישה נגד יצרני דאודורנטים, בטענה כי הם מותירים על הבגדים סימנים שאינם יורדים בכביסה. לאחר שנמחקו 9 מבין 11 הנתבעים, הגיעה יעקובי להסדר עם שני הנתבעים הנותרים, אגיס וש. שסטוביץ, לפיו עו"ד גרפי יקבל גמול בסך 25 אלף שקל מכל אחת, בשל השקעתו בתביעה.

אולם, פלפל מתחה ביקורת על עמיתיה הנוהגים לאשר הסכמות כאלה, וקבעה כי רק במקרים חריגים יש לאשר גמול לתובע המסתלק מתביעתו. פלפל אישרה את ההסתלקות, למעט את תשלום שכר-הטרחה. בינתיים ניתן פסק דין נוסף ברוח זו, של השופט יהודה פרגו.

יעקובי טוענת בערעור כי בבקשת ההסתלקות אין כל פגיעה באינטרס הציבורי, ודווקא היעתרות לו מתיישבת עם האינטרס הציבורי והצרכני לעודד עורכי דין להגיש תביעות ייצוגיות, או לכל הפחות לא להרתיעם מכך.

לטענתה, "ככל שהסכמת הצדדים מקפלת ומגלמת בתוכה פגיעה ישירה או עקיפה באינטרסים של הציבור - ייתכן שיש מקום לסברה כי ניתן לחרוג מהנוהג לפיו יש לכבד את הסכמות הצדדים. עם זאת, הדברים אמורים למקרים בהם קיימת או עשויה להיות פגיעה בציבור, למשל כשנראה כי המבקש מעדיף את האינטרס הפרטי שלו ועל כן בחר בדרך ההסתלקות".

עו"ד גרפי טוען בשמה של יעקובי כי כאשר קיימת הסכמה בין הצדדים, על בית המשפט לכבדה ולא להתערב בה, בהיותה מפגש רצונות בין צדדים בוגרים וכשירים.

לדבריו, על בית המשפט לפקח על טובת ההנאה בשם השקיפות הציבורית, בין היתר כדי למנוע יצירת הסכמות בין הצדדים לגבי מתן טובות הנאה מבלי שיהיו גלויים לציבור. (ע"א 20261/09).