שנת 2009 התאפיינה ביוזמות מיסוי ביזאריות במדינות שונות, וגם בישראל. נראה כי המשבר הכלכלי העולמי והרצון להגדיל את הכנסות ממסים מבלי להעלות את שיעורי המס, עוררו יוזמות הגורמות ליותר נזק מתועלת.
לפניכם סקירה של 5 משטרי מס בעייתיים במיוחד:
1. ניתוחים פלסטיים
אחת הבעיות היא שיהיה קל מאוד להתחמק מהמס. הניסיון של ניו-ג'רזי מלמד כי אנשים מצאו דרכים להתחמק מהמס. רבים העדיפו לחצות את גבול המדינה ולעבור ניתוחים בפנסילבניה.
בעיה נוספת היא שיישום החוק מפלה לרעה נשים מהמעמד הבינוני, שהן קהל היעד העיקרי לניתוחים פלסטיים, לפי האקדמיה לניתוחים פלסטיים בארה"ב.
2. עסקאות מט"ח
ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון קרא לאחרונה למדינות קבוצת ה-G20 לשקול הטלת מס כלל-עולמי על עסקות פיננסיות של המגזר הבנקאי. בריטניה סבורה כי ניתן באמצעות המיסוי לנטרל את התמריצים לביצוע עסקות מט"ח ספקולטיביות קצרות-טווח. להצעה זו שותפים גם נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. גם בישראל קיימת הצעת חוק בנושא זה.
שתי ההצעות, הישראלית והבינלאומית, מבוססות על עבודה תיאורטית משנות ה-70 של פרופ' ג'יימס טובין, חתן פרס נובל לכלכלה משנת 1981. טובין הציע להטיל מס בשיעור של 0.05% על עסקות מט"ח. כיום השיטה הזאת נקראת על שמו - מס טובין (Tobin Tax). מחקרים רבים שפורסמו במהלך השנים הראו כי מס טובין אינו יעיל ואינו ישים. מאידך, הפוליטיקאים בכל העולם מאוהבים בשיטת מיסוי זאת, שכן הממשלה זוכה לרווחים קלים ומהירים בטווח הקצר.
מבחינה פרקטית, מס טובין אינו ישים. קיימים קשיי אכיפה והעלויות האדמיניסטרטיביות גדלות מאוד. מדינות בעולם אשר ניסו להטיל מס טובין נכשלו בכך. מדובר במדינות כמו צ'ילה, קולומביה ומלזיה. חקיקת המס הזאת פגעה בהקצאה האופטימלית של ההון, וגרמה למשקיעים מכל העולם למשוך את השקעותיהם מאותן מדינות.
3. מיסוי סביבתי
כישלון
השיחות בוועידת קופנהגן שנערכה לאחרונה במאמץ להפחית את גזי החממה, מעלה
לדיון הצעה אחרת המכונה "מס פחמן" (carbon tax). הכוונה היא להטלת מס על
מקורות אנרגיה "מזהמים".
בישראל, מס פחמן אמור להיכנס לתוקף בשנת 2011. מטרת המס להטיל על הדלקים המזהמים עלות נוספת שתשקף את הנטל הכלכלי שהם גורמים בפליטותיהם. המס יוטל בשלב ראשון על מפעלים גדולים ותחנות כוח.
רבים סבורים כי תיאוריית ההתחממות הגלובלית מבוססת על מספר מיתוסים ונתונים מוטים. ראשית, התיאוריה מבוססת על תקופת זמן קצרה מאוד, והיא איננה מתחשבת במחזורים בטבע של התחממות והתקררות. שנית, גם אם נקבל את ההנחה כי קיימת התחממות - קיים ויכוח האם בני האדם תורמים לאותה התחממות.
מה
שבטוח הוא שמס הפחמן יעלה את מחיר האנרגיה לצרכן ויוריד את הביקוש הכולל
למקורות אנרגיה מסוימים. מי שירוויח מהמהלך הם אותן חברות המפתחות אנרגיות
חלופיות. קל לשער כי למפתחי האנרגיות החלופיות יש אינטרס מאוד משמעותי
במימון מחקרים המצביעים על התחממות כדור הארץ.
4. מיסוי מענקים לבנקאים
שר האוצר הבריטי הודיע על הטלת מס בשיעור של 50% שיוחל על כל חבילת בונוסים
של עובדי הבנקים בבריטניה בגובה של יותר מ־25 אלף ליש"ט. נשיא צרפת ניקולא
סרקוזי אמר כי יבחן להטיל מס דומה על בונוסים בבנקים בצרפת.
אלא שהם לא לקחו בחשבון את תוצאת המדיניות. גולדמן סאקס, שמעסיק 5,000 עובדים בלונדון, איים על משרד האוצר הבריטי כי יעביר עד 20% מעובדיו בלונדון לספרד. בנקים נוספים הזהירו כי יסגרו סניפים. גם אם הבנקים לא יעזבו את לונדון - הם ימצאו דרכים רבות להתחמק מהמס הזה, לדוגמה באמצעות תשלום באופציות.
5. מטוסים ויאכטות
העשירים
בישראל ובמדינות רבות בעולם נתונים כיום למתקפה חסרת תקדים של הרשויות
המבקשות להכביד עליהם את המס. רעיונות נוספים כוללים הטלת מס על מטוסים
ויאכטות. כאשר מדובר במטוסים ויאכטות ניתן בקלות להתחמק מהמיסים באמצעות
אחזקתם בחברות זרות.
אגב, ניתן למצוא עדויות רבות לשיטות מיסוי ביזאריות לכל אורך ההיסטוריה. מה שמעניין הוא שהאזרחים תמיד מצאו פתרונות יצירתיים להתחמק מהמסים. כך, לדוגמה, בתגובה ל"מס החלונות" שהיה נהוג בריטניה במאה ה-17, ואשר הוטל לפי מספר החלונות בבית, נבנו בתים ללא חלונות.
האפליה לרעה של העשירים והשכבות היצרניות ביותר אינה ראויה כלל, והיא נעשית ממניעים פופוליסטיים. הממשלות לא יגבו הרבה כסף מ"המסים המענישים" האלה, וטוב שכך, הודות ליצירתיות של עורכי הדין אשר ימצאו מגוון דרכים חוקיות להימנע מהמס.
- הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמינהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל.
- ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
