אחרי שנחשף שער גיליון דצמבר של המגזין W וכל הלסתות נשמטו לרצפה ממבט בדמי מור, 47, שנראתה כמו מיליון וחצי דולר - בלוגרים ערניים הסבו את תשומת הלב הציבורית להיעלמותו המסתורית של חלק מהמותניים של מור, ולדמיון המפתיע של הגוף שעל שער המגזין לזה של הדוגמנית הפולנייה אניה רוביק, 26, בתצוגת אביב-קיץ 2010 של "בלמן".

התמונה הפכה לדיון לוהט ברשת, שגלש לשאר אמצעי התקשורת בעולם, כולל צלם שפנה למור ב"טוויטר" בהצעה לתרום 5,000 דולר לצדקה אם היא תצליח להוכיח שהתמונה לא רוטשה באופן מוגזם. גורמים מטעם המגזין טוענים כי לא נעשה ריטוש מעבר

לנהוג בתחום. מור, שנעלבה שאף אחד לא מאמין שמדובר בגוף האמיתי שלה, העלתה ל"טוויטר" לינק לתמונה המקורית, לטענתה, (הזהה לתוצר הסופי באופן מחשיד משהו ), מלווה בכיתוב: "הנה התמונה המקורית אנשים, המותניים שלי לא שופצו, ואל תיתנו לאנשים האלה לזבל לכם את השכל! ", וסיכמה : "אני אוהבת את התמונה ואני יכולה רק לומר הלוואי שהייתה עוקבת אחריי תאורה מחמיאה כמו זו כל היום!".

אחרי שבסרט "גיליון ספטמבר" אנה וינטור והחברים ב"ווג" סיפרו בנונשלנטיות איך הדביקו את ראשה של סיינה מילר על תמונה אחרת שלה מאותה הפקה, הרשי לנו להישאר סקפטיים.

בשנת 2003 הציצה קייט וינסלט, הידועה בפיגורה עסיסית למדי, בתמונתה על שער מגזין הגברים GQ, וגילתה שריטשו אותה באופן כל כך קיצוני עד שהיא לא ממש מזהה את צמד המקלות שפעם היו הרגליים שלה. וינסלט, שמטיפה בכל הזדמנות על ההתנגדות שלה לדיאטות, זעמה על המגזין ששינה את גופה ללא הכר ובעיקר-ללא רשות, והחליטה לפוצץ את הסיפור בתקשורת.

"אני לא נראית ככה ואני לא שואפת להיראות ככה", אמרה בריאיון ל-BBC, "אני יודעת שאני מודל חיקוי לצעירות ואני לוקחת את התפקיד הזה מאוד ברצינות". שבע שנים ואוסקר אחד לאחר מכן, מצאה לעצמה וינסלט ספורט חדש: לתבוע מגזינים שטוענים שהיא בדיאטה. בין המגזינים שזכו לכבוד, נמצאים ה"דיילי מייל" הבריטי ו"גרציה", שם נטען כי וינסלט נראתה הולכת למומחה לרפואה סינית במטרה להפחית ממשקלה. בית המשפט חייב אותם לשלם לה 25 אלף ליש"ט.

בדצמבר 2008 הופיעה וינסלט, כבר אמא לשניים, עירומה, חטובה ומהממת על שער המגזין "ואניטי פייר". ברשת דנו בעבודת הפוטושופ הנרחבת שוודאי נעשתה עליה. בתגובה, וינסלט שלחה יחצן שהכריז: "קייט בכושר נפלא ומה שאתם רואים זה איך שהיא באמת נראית, אחרת היא לעולם לא הייתה מסכימה להצטלם בצורה כזו". אנשי "ואניטי פייר", שיודעים מה טוב להם, הגיבו: "קייט אכן נראית נפלא ובקושי הייתה זקוקה לריטוש, רק החלקה קטנה של העור וכיסוי פגמים. לא שינינו את מבנה הגוף שלה, היא באמת עד כדי כך לוהטת".

תעדכנו את מילון אבן-שושן, לאירוניה יש הגדרה חדשה: קלי קלרקסון מככבת על שער המגזין SELF בתמונה שכל קשר בינה לבין המציאות, הכבדה בכמה וכמה קילוגרמים, מקרי בהחלט. לצד התמונה, מופיע הציטוט: "תישארו נאמנים לעצמכם וכל השאר יאהבו אתכם גם".

כשבכלי התקשורת הציגו תמונות שלה מסיבוב הופעות שנערך באותו החודש לצד השער, לא היה ספק שאמן פוטושופ עבד שם שעות נוספות. "שער של מגזין הוא פוסטר ואתה רוצה לתפוס את התמצית של האדם כשהוא במיטבו", ניסתה להסביר עורכת המגזין, לוסי דנציגר, כשנקראה להבהיר את העניינים בריאיון לרשת NBC, "אנחנו אומרים לנשים: 'תראו, כל אחת יכולה לאהוב את עצמה ולהשיג את המטרות שלה'". בריאיון באותו הגיליון ממש מספרת קלרקסון שכשאנשים מדברים איתה על המשקל שלה, היא אומרת להם: "נראה שיש לכם בעיה כלשהי עם המשקל שלי. לי אין, אני בסדר גמור. מעולם לא הרגשתי לא בנוח על השטיח האדום, או משהו בסגנון".

אם כן, הרשו לנו לפקפק בכך שהמטרה של קלרקסון בחיים היא להיראות כמו עוד ברבי זוהרת ולהניח שזו המטרה של עורכי המגזין, שבעצם רומזים שלהיות "במיטבך" זה להיות רזה יותר. במקרה זה, מעבר להצהרה לקונית של אנשי יחסי הציבור לפיה: "אנחנו אוהבים את השער", קלרקסון החליטה לשמור על זכות השתיקה.

הטענה לפיה תעשיית האופנה מעודדת דימוי גוף מעוות, ממש לא חדשה, אבל ב"ראלף לורן" החליטו שאם כבר-אז כבר. תמונות של מודעה למותג "פולו ראלף לורן" שהתפרסמה ביפן הופצו לאחרונה ברשת האינטרנט, ובהן דוגמנית כה רזה - עד שהראש שלה נראה גדול יותר מהיקף מותניה.

"הייתי בהלם כשראיתי את הבחורה הסופר?רזה הזו עם הפנים שלי", אמרה הדוגמנית פיליפה המילטון, בריאיון לאחר שהתמונות עלו לכותרות, "זה מאוד עצוב בעיניי ש'ראלף לורן' עושה כזה דבר". בהצהרה לעיתונות טענו אנשי "ראלף לורן" כי התמונה שוחררה בטעות ליפן והיא איננה התמונה המאושרת של הקמפיין האמריקאי.

"במשך 42 שנה בנינו מותג המבוסס על איכות וכנות. לאחר חקירה גילינו כי אנו האחראים לעבודת הריטוש הלא מוצלחת, שתוצאתה הייתה תדמית מעוותת מאוד של גוף האישה. טיפלנו בנושא ובעתיד ננקוט באמצעי זהירות על מנת לוודא שאיכות התמונות שנפרסם תייצג את המותג שלנו באופן הולם".

הסיפור יכול היה להסתיים כאן, אבל במותג כנראה הרגישו צורך עז בעוד קצת נזק תדמיתי והחליטו לפטר את הדוגמנית, שעבדה עימם שש שנים, בטענה שהיא לא עומדת בתנאי החוזה שלה. המילטון, לעומת זאת, טוענת כי היא פוטרה לאחר שנאמר לה שהיא שמנה מדי למידות הקטנות אותן סיפקו לה על הסט. אגב, כמה ימים לאחר שהפרשה התפוצצה, צצה ברשת תמונה דומה בקיצוניותה של דוגמנית אחרת, שנלקחה מהאתר האוסטרלי של המותג ברשת. היא כבר לא זכתה להתנצלות בראש חוצות, אלא הוסרה משם באלגנטיות, אולי בשאיפה שלא ישימו לב. אופטימיים, אה?

ויש גם דוגמאות מעודדות יותר. למשל השחקנית ג'יימי לי קרטיס, שפנתה למגזין MORE בשנת 2002 בהצעה: צלמו אותי לפני ואחרי פוטושופ. לפני, עומדת מול המצלמה במכנסונים ובחזיית ספורט, כולל צמיגים, צלוליטיס, ו-43 שנותיי, ואחרי: לבושה ומאופרת אחרי טיפול של תשעה אנשי צוות, תאורה מחמיאה ומרטש מוכשר.

בכתבה, שפורסמה תחת הכותרת "ירכיים אמיתיות", אומרת קרטיס: "אין לי ירכיים נהדרות. יש לי שדיים מאוד גדולים ובטן רכה ושמנמנה. יש לי גם שומן בגב. אנשים מניחים שאני מתהלכת בעולם בשמלות ספגטי, אבל זה עניין ערמומי - יש את ג'יימי הזוהרת, ג'יימי המושלמת, עם הגזרה הנהדרת, בלה, בלה, בלה, אבל אני לא רוצה שנשים בנות 40 יסתובבו בעולם בתחושה שהולך לי. זו הונאה, ואני מנציחה אותה. עכשיו די".