זו גם הסיבה העיקרית לכך שהוא קונה את מרבית בגדיו בחנויות לפריטי יד-שנייה או בשווקים. הסיבה המשנית היא שבגדים נתפשים על ידו כמותרות; "אני לא אוהב להוציא כסף על בגדים", הוא אומר, "זה לא בראש סדר העדיפויות שלי". רוב הפריטים בארונו שאינם מיד-שנייה נהנים גם הם ממורשת היסטורית מרשימה, בהיותם ברשותו של וולף מאז נעוריו, לעיתים אף מאז ילדותו. "אני לא חושב שאני שומר עליהם יפה במיוחד", הוא מצטנע בתגובה לתהייה המתבקשת. "נראה לי שהם פשוט מלכתחילה איכותיים יותר מהסטנדרט שנהוג היום".

את סגנון לבושו המינימליסטי, שבו קריצות הנובעות משילובים מפתיעים וצבעוניות עזה, הוא מגדיר כ"בין האישי לסתמי". את העידון שחל בטעמו האישי בשנים האחרונות הוא מייחס דווקא לצורך לבלוט ולהתייחד. הוא אינו מוצא עניין באופנה כתעשייה ("משהו מוסדר, בעל חוקים"), אולם נהנה מאוד לראות עוברי אורח לבושים ביצירתיות ברחוב. "זה משהו שמושך את העין שלי ועושה לי שמח", אומר וולף. "הכל מקרי מבחינתי. אין שיטה ביחס שלי לאופנה, זה משהו חסר שיטה". מה לעולם לא ילבש? "בגדים שהמהות שלהם היא המותג ומכנסיים בגזרה נמוכה".


מאור וולף בדירתו בתל אביב, לובש מכנסיים אפורים של "גאפ" שקנה בפאריס, חולצת כפתורים לבנה מפוספסת של "זארה", מעיל גשם ירוק שקנה בחנות התל-אביבית לפריטי יד-שנייה "אדרת", נעלי בד אפורות משובצות של "פרד פרי"