בשנת 2003, לקראת נישואיה, עברה התובעת בת ה־30 טיפול להסרת שיער מגופה. הטיפול בוצע במכון טופ אסתטיק ביבנה במכשיר להסרת שיער באמצעות קרן אור, ובמהלכו הופיעו על זרועותיה פסים רוחביים המלווים בכאב ובצריבה, שבסופו של דבר נהפכו לצלקות.

השופטת כאמלה ג'דעון מצאה שהקוסמטיקאית במכון ביצעה שורה של כשלים, מחדלים ורשלנות. ביניהם: לא עברה הדרכה מעמיקה בשימוש במכשיר, לא הזהירה את התובעת שעליה להימנע מחשיפה לשמש לפני הטיפול ולא הפסיקה את הטיפול גם לאחר שהתובעת התלוננה על כאבים ועל צריבות בזרועות. על המכון הוטל עיקר האחריות (50%) להתרחשות הנזק.

השופטת קבעה כי אמנם המכשיר להסרת השיער של חברת אקטיב הישראלית, קריסטל 512, נמצא בשימוש כבר תקופה ממושכת, וכי הוא אינו מסוכן ולא הוצגה כל עדות על בעיה בבטיחותו, אך ציינה כי חברת אקטיב הציגה מצג שווא בפני מכון האסתטיקה כאילו המכשיר קיבל את אישור משרד הבריאות. זאת, למרות שתעודת האישור נועדה רק לצורך שיווקו בחו"ל ואינה מעידה על בדיקת טיבו ותקינותו של המכשיר. בכך הטעתה החברה את מכון היופי, שלא היה רוכש את המכשיר ועושה בו שימוש על מאות מטופלים. על החברה הוטלה אחריות של 40% לנזק.

עוד ציינה השופטת כי משרד הבריאות מנפיק את התעודה הזאת, למרות שנציג המשרד הודה בבית המשפט כי המשרד מודע לכך שנוסח התעודה עלול להטעות את הציבור. השופטת קבעה כי המדינה אחראית להטעיה ולפיכך חויבה המדינה לשלם כ־5,500 שקל פיצויים מתוך כ־55 אלף שקל שנפסקו לתובעת.

ממשרד הבריאות נמסר כי הם לומדים את פסק הדין ויקבלו החלטות בהתאם. עוד נמסר כי המשרד לא מחויב מכוח החוק לפקח על מכונים קוסמטיים, וכי בית המשפט הטיל על המשרד אחריות בגובה של 10% מהנזק. לדבריו, ההטעיה נעשתה בעיקר על ידי יצרן המכשיר עקב השימוש לרעה בנעשה באישור משרד הבריאות.

תגובת מכון טופ אסתטיק: "המכון משתמש כעת במכשיר אחר להסרת שיער. אנו חושבים שמרבית האחריות צריכה להיות מוטלת על יצרני המכשיר, ושוקלים לערער על פסק הדין".

מחברת אקטיב נמסר כי בכוונתם לערער על פסק הדין. לדבריהם, המכשיר בטיחותי ומשמש בהצלחה מאות מכוני יופי ללא תלונה, וכי במקרה זה המטפלת לא עצרה את הטיפול כשכאב למטופלת. תעודת האישור של משרד הבריאות הוצגה, לדבריהם, בהתאם להנחיות המשרד.

מה למדתי מהניסיון: איך לבחור מכון אסתטי

מסיקור מקרי הרשלנות הרפואית עקב טיפול וניהול כושל במכונים אסתטיים פרטיים אני ממליץ לשים לב:

• שכל מי שמטפל בכם, רופא או קוסמטיקאית, הוא בעל תעודת מומחה ממשרד הבריאות וחבר באיגוד המקצועי של
  

  עשה להם את זה מישהו עם תעודת מומחה? (צילום: Index Open)

   תחום התמחותו.
  

• שיש למכון אישור של משרד הבריאות לבצע את הפעולה שלשמה באתם. אל תסתפקו בתעודה שיציגו לכם, ודאו את אמיתותה במשרד הבריאות. אפשר לעשות זאת באתר משרד הבריאות, באגף לרישוי מקצועות הרפואה והאגף לרישוי מוסדות הרפואה.
  

• אל תתרשמו מלקוחות מרוצים שמופנים אליכם ביוזמת המכון, כי אין לדעת אם הם בעלי עניין. התייחסו בספקנות לאלבומי התצלומים שמציגים הצלחות בטיפול. הם לעולם לא יציגו את הטיפולים שהסתיימו באופן כושל.
  

• היזהרו מרופאים שמציעים הנחה לחבר מביא חבר. זה עלול להעיד על כך שהשיקולים האתיים והמקצועיים הוחלפו אצל רופא זה בשיקולים עסקיים וכלכליים.
  

• בררו בהנהלת המכון כיצד הם ערוכים לטיפול בסיבוכים ובמצבי חירום ולאיזה בית חולים תופנו במקרה כזה.
  

מחמאה  

נמצאה התרופה, אבל איפה ההיגיון

החולה ג', תושב ירושלים בן 47, סובל מדלקת מפרקים קשה במיוחד שמונעת ממנו לעבוד באופן סדיר ופוגעת באיכות חייו ובפרנסתו. לפי הגדרת הרופא שמטפל בו, מחלתו "הרסנית". הוא כבר טופל בשבע תרופות שונות למחלה ואושפז בבית החולים לפרקי זמן ארוכים, אבל התרופות לא הועילו, ומצבו הלך והחמיר.

רופאו, פרופ' אלן רובינוב, מנהל היחידה לראומטולוגיה בהדסה עין כרם, הצליח להשיג עבורו תרופה חדשה וניסיונית, אקטמרה שמה, שאין להשיגה בארץ. את התרופה נתנה לו חברת התרופות רוש כ"טיפול חמלה" – טיפול שחברות התרופות מספקות במקרים חריגים כחלק מתרומתן לקהילה. לצורך מתן התרופה צריך ג' להתאשפז בבית החולים למשך יממה פעם בשבועיים. בשירותי בריאות כללית סירבו לממן לג' את שני ימי האשפוז החודשיים, ועד עכשיו הוא נאלץ לממן

את כל ימי האשפוז מכיסו: כ־6,000 שקל.

לא הואילו לחולה גם הפניות של פרופ' רובינוב, שהסביר לקופה כי ללא קבלת התרופה "החולה נמצא בסכנה שמחלתו הקשה תתפרץ".

ג' ורעייתו, שכבר לא יכלו לעמוד יותר בנטל הכלכלי של מימון האשפוז, פנו בבקשת עזרה למגזין מנטה, לאתי סממה, נציבת תלונות הציבור במשרד הבריאות ולאגודה לזכויות החולה. ממשרד הבריאות נמסר לנו בעקבות פנייתנו כי תלונת החולה מוצדקת. לדבריהם, סירוב הקופה בלתי סביר, מאחר שהטיפול התרופתי הוא חלופה לאשפוזים הממושכים של החולה שבעלותם נושאת הקופה וכי הטיפול הביא לשיפור ניכר במצבו. כאמור, בעקבות פנייתנו החליטה הקופה לממן לג' הן את אשפוזי העבר והן את האשפוזים העתידיים.

ומה יהיה על שאר החולים שנתקלים בבעיה? במשרד הבריאות אומרים כי הם בודקים כל מקרה לגופו, אבל עדינה מרקס, יו"ר האגודה לזכויות החולה, סבורה כי מן הראוי שמשרד הבריאות ינחה את קופות החולים לאשר אשפוזים לצורך מתן תרופות. אני מבטיח לעקוב אחר משרד הבריאות ולבדוק אם ישכיל לפתור בעיה כאובה זו.