את קו הגברים החדש של הוניגמן, שמושק בימים אלה, ייעדו צמד מעצביו, שאול אהרון ומיקי פמיליה, לקהל בוגר יותר, בן 30-50. "זיהינו צורך אמיתי במלתחה מאופקת יותר מן ההיצע שקיים כעת בשוק המקומי", אומרת פמיליה. לטענתם, בניגוד למותגים מקבילים כגון "קסטרו", "רנואר" או "פוקס", בקולקציה הראשונה שעיצבו הוסט הדגש מן הצורך להיות אופנתיים בכל מחיר לטובת מתן מענה לצרכי קהל היעד. מכאן גם הכיתוב שמתנוסס על תוויות הבגדים: "Honigman Menswear Essential Clothing".

מרבית הגזרות בקולקציית סתיו-חורף 2009/10 הן סולידיות. אי אפשר למצוא בה, לדוגמה, מכנסיים בגזרת סקיני הדוקה או עליוניות שנוצרו בפרופורציות מוגזמות. גם הדוגמאות וההדפסים השונים מתאפיינים באיפוק: דוגמת פסים רחבים בגוונים שונים נותרה מרומזת בלבד בסריג שנתפר ונלבש הפוך. בטנת אריג משובץ מציצה מבעד לקפלי שרווליה הארוכים של חולצת כפתורים בגוון אחיד, והדפסי טון על טון הוצנעו בחלקו הפנימי של הבגד. לעומת זאת, הניסיון ליצור הדפסים בסגנון מינימליסטי-נקי הוא פספוס צורם. הדפס של שלוש האותיות HGM מונחות זו על זו, כפי שהוא מופיע על חולצת טי עשויה סריג ויסקוזה דקיק בגוון כחול צי, לא עורר עניין. רקום בחוט לבן על חלקה האחורי של חולצת כפתורים מפוספסת הוא נראה כמו טעות בתפירה. על כמה מחולצות הטי מופיעים הדפסים שמרמזים על עיסוק בסוגיות של זהות אישית, כמו למשל המלה "IDENTITY" והמשפט "SOLUTION EXIST INSIDE YOU" (כך במקור). אין כל הצדקה לשימוש בכיתובים מסוג זה, גם (ואולי בעיקר) במקרה של קו חדש שמבקש לכונן לעצמו זהות עצמאית.

מתוך קולקציית סתיו-חורף 2009/10 של "הוניגמן מן". לבני 30-50 (תצלומים: יניב אדרי)

שילובן של פיסות בד מלבניות ושחורות בתפר הכתף, וכן בחלקה האחורי העליון של חולצת טי אפורה, התברר ככיוון חיובי יותר. היבט מוצלח נוסף של הקולקציה, שגם מבדיל את "הוניגמן מן" מקווים מקבילים לו בשדה האופנה המקומי, הוא האופן שבו נוצרה הקולקציה ביחס לחטיבות שונות של צבעים ולא על פי מוקדי השראה שונים: המנעד הרחב בלוח הצבעים שומר על קרבה בין הגוונים השונים שמרכיבים אותה - אפור, כחול, סגול, חום, שחור ולבן - ומאפשר לשלב בקלות פריטים מתוך החטיבות הבונות את הקולקציה: "Smart casual wear" (בגדי בייסיק), "Smart casual +" (לבוש ערב) ו"Relaxed tailored wear" (קו של חליפות מחויטות).

כיצד מעצבים קולקציה שתפנה לטווח נרחב של גברים, תוך כדי ניסיון לתרגם טרנדים באופן מעודן וגם לחלץ אמירה אופנתית רעננה ובעלת תוקף? נראה שמעצבי הקולקציה התקשו להתמודד עם המורכבות הזו. נכון לעכשיו, למעט הקרבה הצבעונית וההקפדה על איכויות התפירה והגימורים בחלק מהפריטים, הקולקציה הראשונה של "הוניגמן מן" נדמית כאוסף של בגדים מתוך קולקציות מקבילות של רשתות הלבשה שונות ("H&M", "זארה" וכו'), וקשה לזהות בה קו מגובש ומובחן.

עם זאת, אפשר לאתר בקולקציה לא מעט רמזים לנכונותם של המעצבים לדייק יותר בעתיד הקרוב. דווקא הגרסה שיצרו למכנסי דגמ"ח - פריט לבוש מוקצה מחמת המיאוס, אולם לדבריהם חיוני ומבוקש מאוד במלתחתו של הגבר הישראלי - היא חיננית. הצנעתם של התפרים והכיסים הרבים בחלק הפנימי של המכנסיים משווה להם מראה שקרוב יותר ברוחו למכנסי צ'ינו מטופלים מאשר למכנסי דגמ"ח גסים ומאובזרים לעייפה.

הבחירה במוסיקאי והדוגמן הבריטי ג'ורג' ברנט מלהקת "These New Puritans" (שצעד על מסלולי התצוגות של מותגים כגון "הרמס", "דיור הום", "פול סמית" ו"לאנוון") כפרזנטור הראשון של המותג מעידה אף היא על משבר הזהות הקל שממנו הוא סובל: הדוגמן הצעיר מופיע בקטלוג בסדרת תצלומי צבע ושחור-לבן שמזכירים באופן מפורש (ויש שיאמרו מפורש מדי) את עבודתו של מעצב האופנה והצלם הדי סלימן, הן בסגנון הצילום האינטימי-קלאסי והן בליהוקו ובאופן העמדתו של הדוגמן השדוף והחיוור. התוצאה הסופית אמנם נאה ברובה, אבל ספק אם אופיה הצעיר והאופנתי מתיישב עם הלך הרוח הבוגר שניסו מעצבי המותג לקדם.

מחירים: חולצות: 130-250 שקל; מכנסיים: 160-400 שקל; ז'קטים ומעילים: 230-900 שקל; אביזרים נלווים (תחתונים, חגורות ועניבות): 60-180 שקל; נעליים: 600 שקל; חליפות: 1,130 שקל. הוניגמן מן, מתחם G ויצמן 301 כפר סבא, מרכז BIG בנצרת