אז מה העניין עם השיער החלק? למה כל מגישות החדשות בארץ מגוהצות למשעי (ובדרך כלל גם מחומצנות לעייפה)? ממיקי חיימוביץ', דרך יונית לוי ועד איילה חסון, כולל מרב מילר, טלי מורנו דנה וייס וכל היתר, על הדרך.

גם ברשתות הזרות המצב דומה. כשמדובר בנשים ממוצא אפריקאי, ההחלקה גורפת באופן בוטה אף יותר, כאילו יקרה דבר נורא ואיום אם איזו רעמת אפרו חיננית, כמו אלה של להקת Earth, Wind & Fire, תצוץ לפתע על המסך.

אופרה ווינפרי, ביונסה, מישל אובמה, טיירה בנקס, נעמי קמפבל, אפילו ג'יימס בראון המנוח – כולם יישרו פריזורה ויישרו קו עם טקסטורת השיער האירופאית. למה, בעצם?

נשים כמו טיירה בנקס כמעט שלא נראו מעולם מול המצלמה עם השיער האמיתי שלהן. תוספות, פאות, שזירות והחלקות הן הסוד האפל של שיער הנשים השחורות והמפורסמות. הצורך בשיער חלק (שהוא דרישה בסיסית כמעט) הוליד תעשייה שלמה של מוצרים שמיועדים לאילוף הפריזורות של נשים שחורות בארצות הברית.

מדאם סי. ג'יי ווקר (1919-1867), דור ראשון חופשי למשפחת עבדים, הייתה השחורה הראשונה שהפכה למיליונרית בזכות עצמה, כשמכרה מוצרי טיפוח לשיער שפותחו במיוחד עבור נשים שחורות. היום מוציאות נשים שחורות בארצות הברית פי שלושה מהכסף שמוציאות נשים לבנות על מוצרים לשיער.

אבל עכשיו מאיים הקומיקאי האמריקאי השחור כריס רוק, להוציא את האמת המקורזלת לאור ואולי אפילו להחריב כמה מעסקי ההחלקה.

סרטו התיעודי Good Hair שיעלה בסוף השבוע לאקרנים בארצות הברית,  עוסק, להגדרתו, "בתרבות שיער ובתעשיית השיער". הכל התחיל כאשר לולה, בתו הצעירה של רוק, שאלה אותו, "אבא, איך זה שאין לי שיער טוב?".

הסרט, שזכה בפרס מיוחד של צוות השופטים בפסטיבל סאנדנס האחרון, לא במקרה הגיע לאקרנים בתקופה שבה אישה שחורה ומוחלקת שיער נמצאת באופן קבוע באור הזרקורים: מישל אובמה כמובן.

על כך אומרת אינגריד בנקס, פרופסור ללימודי שחורים באוניברסיטת קליפורניה, להאנה פול (עיתונאית וסופרת שחורה אף היא) מהגרדיאן: "בגלל שמישל אובמה נמצאת תחת אור הזרקורים, נוצר עניין גובר באופן שבו נשים שחורות מסגננות את עצמן. אנשים מתחילים לראות את המורכבות של פוליטיקה גזעית ומגדרית שמולן ניצבות נשים שחורות מדי יום."

רוק הגיע למספרות, מעבדות מדעיות ואפילו למקדשים הינדיים כדי לברר כיצד שיער האפרו משפיע לאנשים על החיים, על יחסי המין ועל הביטחון העצמי. הוא מגלה שהאפרו הוא עסק גדול שלא תמיד מיטיב עם הקהילה השחורה. תשומת הלב לשיער השחור מקשה עליו להסביר לה שמה שיש לה בתוך הראש חשוב יותר ממה שצומח עליו.

האנה פול נכנסה בעובי הקורה של ההחלקות, בניסיון להבין מה גורם לנשים לגהץ (במקרה הטוב) או לכבס את שיערן בכימיקלים (במקרה הרע). כחלק מהעניין היא החליקה את שיערה במשך שנה. מכיוון שלא רצתה להשתמש בכימיקלים, היא הייתה צריכה לתחזק את התסרוקת באופן קבוע.

פול מספרת שאנשים מאריתריאה, סומליה ואתיופיה, שפגשה ברחוב, חייכו אליה כאל אחת משלהם – אצלם כמעט כולם מחליקים. היא אהבה את המראה, היה לה נוח, סוף סוף יכלה להבריש אותו לצדדים והוא היה מבריק ובעל מראה בריא. אבל היא הרגישה כבוגדת.

המסקנה? שיער חלק זה נעים, היא מבינה את טיירה בנקס, ביונסה, אופרה וכל היתר, אבל בכל זאת - אם הגברת הראשונה, מישל אובמה, הייתה מפציעה בבית הלבן עם המראה שנחשב למזעזע (כי אולי אפרו טבעי זה טיפה קופצני מדי) זה יכול היה להיות צעד היסטורי מתולתל ומשחרר.