שמי הוא רוני, "המתלוננת ר'" בשבילכם. לפני שאני פותחת בפרץ תלונות ובהשתלחות חסרת רסן בחברי א', חשוב לי לציין כי המתלוננת מאוד מחבבת את הנאשם, וכי למעשה מדובר בביקורת בונה, על גבול העצה בחינם, מעלמה שלמרות הכל אוהבת אתכם, חצי העם המיוחם.
א' יקר,
נפגשנו לפני למעלה משנה, הייתה זו פגישת עבודה ביום אפרורי וסגרירי. אתה לבשת מעיל עור, לצידך הייתה מונחת קסדה ובינינו ניצבו שני חברים לעבודה, שנראו לי מיותרים ברגע בו הבחנתי בך. כן א', אתה בחור מרשים, לאחרונה אפילו ניגש אלייך גבר זר וישר (סטרייט+ כנה) וכינה אותך "בחור יפה".
כשקמת להטיל מימיך, יופייך נפרש על פני למעלה מ- 1.90 ואני כמעט דרשתי ערכת החייאה או לפחות מגבון לח. מזל שלא. כי ברגע שהסתובבת והפנית אליי את גבך הבנתי שלא נועדנו להיות.
הכל
היה יכול להיות מושלם א' שלי, עד כדי כך מושלם שגם אם היית נשוי, אב
לחמישייה ובדיוק בחופשה של 24 שעות ממאסר עולם בפועל, הייתי אומרת "I DO",
אבל אתה היית חייב להסתובב ולהרוס הכל! לו רק לא היית קם באותם צהריים
קודרים וחושף על גבך שיער באורך 40 ס"מ אסוף לקוקו שאין לו סוף, אתה היית
יכול להיות החתן ואני הייתי ששה ללבוש לבן.
חודשים הילכתי ברחובות תל אביב תחת מלנכוליה כבדה. הרגשתי כמו הכינה נחמה שכל מה שחלמה עליו, בניגוד לכל הציפיות, זה ראש קירח. איך שלא הפכתי את זה – בעזרת אנשי מקצוע, פסיכולוגים, ספרים, חברים קירחים, שעירים, רוקיסטים לשעבר, הבנתי שבמלחמה הזו אני אפסיד. גבר בגילך יעדיף לוותר על רווקותו ולא על שערות ראשו.
אני תוהה מה חשבת לעצמך במשך כל אותן שנים בהן גידלת וטיפחת את הפריזורה המגוכחת?! שתבוא האחת שתרצה למשוך לך בשיער תוך כדי שהיא צועקת אאאא'? או שמא תהיה מי שתשכב לצידך בלילה, תלטפו זה לזו את השיער ותתירו קשרים?! לא יקירי, זה לא יקרה.
חודשים הילכתי ברחובות תל אביב תחת מלנכוליה כבדה. הרגשתי כמו הכינה נחמה שכל מה שחלמה עליו, בניגוד לכל הציפיות, זה ראש קירח. איך שלא הפכתי את זה – בעזרת אנשי מקצוע, פסיכולוגים, ספרים, חברים קירחים, שעירים, רוקיסטים לשעבר, הבנתי שבמלחמה הזו אני אפסיד. גבר בגילך יעדיף לוותר על רווקותו ולא על שערות ראשו.
אני תוהה מה חשבת לעצמך במשך כל אותן שנים בהן גידלת וטיפחת את הפריזורה המגוכחת?! שתבוא האחת שתרצה למשוך לך בשיער תוך כדי שהיא צועקת אאאא'? או שמא תהיה מי שתשכב לצידך בלילה, תלטפו זה לזו את השיער ותתירו קשרים?! לא יקירי, זה לא יקרה.
ספק מושקע ספק פראי. נועם טור
צילום : אייל נבו
צילום : אייל נבו
א' אם אתה קורא את המכתב הזה עכשיו, אתה בטח חושב על אמא שלי והאם היא עובדת במקצוע העתיק בעולם, אבל לא חבל לבזבז על זה אנרגיה כשמצבך כל כך קריטי? אולי במקום, פשוט תיגש למגירה, תשלוף את המספריים ותשים קץ לאסון האופנתי אותו אתה סוחב על כתפייך (הרחבות והחסונות, יש לציין)?
אל תכעס עליי א', שבכזו קלות דעת ויתרתי עלינו. פשוט יכולתי, כבר אז, באותם צהריים קודרים, להסתכל קדימה ולראות אותך בעוד מספר שנים, עם אותו מעיל עור, אותה הקסדה, ואותו הקוקו, באזור גובה האוזניים מקשט בגאון פדחת מיוזעת בצורת ביצה.
אז עם כל הכבוד לאקסל רוז, לנועם טור ולקושי להיפרד מנעורייך המתכלים, תסתפר כבר נשמה. אין לי ספק שעוד תודה לי ביום מן הימים.
