העסקת עובדים שעות ארוכות, בקור ללא חימום, בחום ללא מיזוג, ללא כמות אוכל מספיקה וללא מים, בלי שעות נוספות ובלי ימי מחלה. אלו התנאים בהם עבדו עשרות עובדים מבנגלדש במפעל היזע הישראלי בירדן "הלבשת מוסא". "לעולם לא אשכח את התקופה הנוראית בירדן", מספרת נסרין, 25, עובדת מבנגלדש בשיחת טלפון עם "הארץ", "חזרתי הביתה, אולי ארוויח פחות אבל לפחות יתייחסו אליי בכבוד". על מנת לקיים שיחה זו צעדה נסרין שעתיים מהכפר בו היא מתגוררת למשרדי הארגון האמריקאי NLC שחיבר את הדו"ח שהתפרסם בשבוע שעבר ב"הארץ".

נסרין הגיעה לירדן בחודש מאי 2004. תחילה עבדה במפעל "אל-סאפה" באזור התעשייה אל-חסאן שם נמצא גם מפעל "הלבשת מוסא", אך לאחר ביקורת של משרד העבודה הירדני נסגר המפעל בשל תנאי ההעסקה הקשים של העובדים, בעל המפעל ברח מירדן והעובדים עברו ל"הלבשת מוסא" בינואר 2006. "כשחשבתי על עבודה בחו"ל פניתי לסוכן כוח אדם בבנגלדש שסיפר לי כי בירדן ארוויח 147 דולר בחודש עבור שמונה שעות עבודה ביום", מספרת נסרין, "הבטיחו לי מגורים וטיפול רפואי. ההצעה נשמעה מפתה אז החלטתי לנסוע. הנחתי שהחיים שם יהיו טובים היות והמשכורת שלי תגדל משמעותית".

עם נחיתתה בירדן ציפיותיה של נסרין התבדו. "ב'אל-סאפה', התנאים היו קשים, עבדתי 12-13 שעות ביום ולעתים גם 16 שעות, שבעה ימים בשבוע, במקרה הטוב קיבלנו יום חופש אחד בחודש. קיבלתי 124 דולר שכללו שעות נוספות ובהמשך הבנתי שרימו אותי בחישובן. לאף אחד לא היה את הכוח להתמודד אתם כי היינו מותשים מהעבודה". עם המעבר למפעל אחר קיוותה נסרין כי המצב ישתפר, ואולם גם במקרה זה תקוותיה נתבררו עד מהרה ככוזבות. "אצל מוסא לא נתנו לנו מסמך המעיד על שהייה חוקית לכן לא יכולנו לצאת. זזנו בין המפעל למגורים וזהו, הרגשנו כמו בכלא".

בשבוע שעבר פורסם ב"הארץ" דו"ח ארגון NLC שהועבר לארגון "קו לעובד" והצביע על מפעל "הלבשת מוסא" שבבעלות ישראלית כעל מפעל יזע (sweatshop). "התנאים היו קשים מהיום הראשון", מעידה נסרין, "הצטופפנו עשרה עובדים בחדר קטנטן ללא מים. קיבלנו מנות אוכל קטנות, בלתי אכיל ולעתים רקוב. חליתי ולא עבדתי שמונה ימים אז הורידו לי 12 ימי עבודה מהשכר. בנוסף חיינו ללא מיזוג או חימום גם בתנאי מזג אוויר קיצוני. עם הזמן הרגשנו רע פיזית ונפשית, היינו מותשים, וחולים. התלוננו לממונים אך הם לא עשו שום דבר". את משה כהן, מבעלי המפעל, ראתה נסרין לעתים רחוקות: "הוא ביקר במפעל אך מעולם לא דיבר עם העובדים אלא רק עם המנהל והמפקחים. אני מניחה ששמע על התלונות שלנו אך דבר לא נעשה".

בתוך כך, הורה רו"ח מנחם רהב, נאמן חברת ג'אמפ מטעם בית המשפט, להקפיא מיידית הזמנות מהמפעל. רהב נועד בשבוע שעבר עם ח"כ אילן גילאון (מרצ) שנרתם למלחמה בחברות ישראליות המזמינות עבודה במפעלים המעסיקים עובדים בתנאים מחפירים. "הזדעזעתי ממה שקראתי", אמר רהב, "אני משוכנע שכל חברה ישראלית צריכה לעבוד עם קבלני משנה המעניקים יחס הוגן לעובדים. מבירור שערכתי הסתבר שחברת ג'אמפ משלמת לכל הספקים שלה סכומים דומים ומצפה מכולם להעניק לעובדיהם את אותם תנאים. על כן אין סיבה לעבוד עם מפעל כזה". ח"כ גילאון הביע סיפוק מהודעתו של רהב ואמר כי "עם כל הקושי בו נמצא ענף הטקסטיל בישראל, לא יעלה על הדעת שחברות ישראליות יזמינו עבודות ממפעלים שאינם מכבדים את עובדיהם".