"נפלתי כי איבדתי את הזיכיון. הייתי בארה"ב, החברה בחו"ל היא חברה בורסאית, הבורד לא מכיר אותי באופן אישי, הם נלחצו כי היו להם נפילות גדולות ולא לקחו סיכונים. היו לי הצעות רכישה מסקאל, פוקס ומגדעון. אני בדאון עמוק מאוד כי לא דאגתי שיהיו לי כספים בצד לשעת צרה". כך מסכם איש העסקים יוסי אשכנזי, בעל הזיכיון לשעבר של רשת הנעליים סטיב מאדן, את הסיבות לנפילתו.
דבריו של אשכנזי נאמרו במסגרת חקירתו אצל המנהל המיוחד, עו"ד ישראל בכר, שמונה במסגרת כינוס נכסיו. ב-9 ביוני האחרון ניתן נגד אשכנזי צו לכינוס הנכסים, והוא נחקר במשרדו של המנהל המיוחד ב-21 ביוני לצורך מתן אינפורמציה לכונס הנכסים הרשמי ולבית המשפט.
המנהל המיוחד הגיש אתמול (א') את הדו"ח הראשון שלו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרתו גם הגיש את הפרוטוקול המלא של החקירה. מהדו"ח עולה, כי אשכנזי התגרש בסוף שנת 2006 מאשתו והוא מחוייב לשלם לה דמי מזונות בסך 4,500 שקל, אותם הוא לא שילם מזה חודשיים. אשכנזי מתגורר לסירוגין בבית הוריו בחולון ובדירתה המושכרת של חברתו לחיים, עדי שום, מי שהיתה מנהלת החנות של אשכנזי בנמל ת"א.
 | |||
| חנות של סטיב מאדן |
| ||
חברת יוסי אשכנזי שיווק והפצת מוצרי ספורט הוקמה בשנת 2000 לאחר שהוא קיבל בספטמבר אותה שנה את הזכיון על המותג. בשנת 2003 המחזור של החברה היה 1.7 מיליון שקל ובשנים 2004-2005 טיפס המחזור של החברה ל-4 מיליון שקל. בספטמבר 2005 חתם אשכנזי על הסכם שיווק על סטיבן מאדן.
שנת 2007 בה נפתחו החנויות, נסק המחזור של החברה לכ-27 מיליון שקל ובשנת 2008 המחזור עלה ל-48 מיליון שקל. אשכנזי מתאר בחקירה: "במאי 2007 נפתחה חנות ראשונה בנמל ת"א שעבדה מצוין. החנות עשתה 4.5 מיליון שקל, והרווח הגולמי היה 67%. בחודשים ינואר עד אוגוסט באותה שנה פתחנו חנויות במרכז ביל"ו, בקניון מלחה, בגבעת שמואל, במודיעין. בין החודשים אוקטובר ודצמבר באותה שנה פתחתנו עוד מספר חנויות, סך הכל 14 חנויות שהאחרונה שבהן נפתחה בנובמבר 2008 בקניון רמת אביב".
אשכנזי סיפר בחקירתו כי כל החנויות היו רווחיות למעט חנות אחת במודיעין, אותה העביר לצד שלישי תמורת 430 אלף שקל - 200 אלף שקל כנגד חשבוניות ו-230 אלף שקל נוספים "מתחת לשולחן", כהגדרתו.
בסוף 2008 החברה האמריקאית ביקשה מאשכנזי מקדמה על חשבון הזמנת נעליים לעונת 2009. לשאלת עו"ד בכר מדוע לא שילם את המקדמה והאם לא נערך לתשלום השיב, כי "היערכות מבחינתי זה לשבת עם הבנקים. כל האשראי שלי היה קצר מועד".
לשאלת המנהל המיוחד האם אשכנזי יודע היכן הוא טעה, השיב כי "במרווחים של הרווח הגולמי יכולתי למכור יותר זול עד רמה של 20%-25%. רציתי לשנות את האובליגו, עבדתי עם מספר בנקים וכל פעם הגדילו לי בעוד חצי מיליון שקל. את החנויות פתחתי בעידוד הבנקים, אף פעם לא קיבלתי אשראי על ההשקעות בחנויות. לצערי, לחברה לא היו הלוואות לטווח ארוך, למעט הלוואה אחת על סך חצי מיליון שקל והלוואה נוספת בבנק מרכנתיל. הבנקים לא רק שלא הגדילו את האשראי אלא בנק מזרחי אפילו הקטין את האובליגו".
| ||||||||||||
אשכנזי העסיק 110 עובדים בימי השיא של החברה, וסידר עבודות לבני משפחתו – שתי אחיותיו היו אחראיות על הפרסום ועיצוב החנויות, גרושתו היתה מנהלת מכירות לסיטונאים. הוא היה ידוע בסגנון החיים הפזרני שלו, ובימי השיא היו בבעלותו רכבי פאר דוגמת מרצדס, פורשה, ביואיק, ששועבדו לטובת הבנקים.
אשכנזי נשאל גם לגבי עברו אצל גדעון מוליוב ומוני הראל. אשכנזי עבד אצל מוליוב, מבעלי קבוצת MGS שמחזיקה באמצעות חברות אחרות בזכיון למותג האופנה האיטלקי ריפליי, ובזכיון למותג אדידס, בין השנים 1991-1997. "גדעון מוליוב לא קרוב משפחה שלי ואני יודע שיש מי שאומר שהוא אפילו מימן אותי כל השנים, זה לא נכון", אומר אשכנזי, אני אפילו תיווכתי בינו לבין בנק מרכנתיל עם הדיוטי פרי לפני 3 שנים. יעקב פרץ, שהוא שותף שלו, נשוי לאחותי ומאז אני לא בקשר איתו".
בשנת 1998 עבר אשכנזי לעבוד עם מוני הראל, מבעלי קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב והבעלים של חברת סילון, היבואנית הבלעדית של נעלי ניו באלאנס. על המעבר שלו מעבודה אצל הראל לעבודה עצמאית העיד אשכנזי, כי "אצל מוני הראל הרווחתי מיליון שקל לשנה על עמלות כנגד חשבוניות, ולכן פתחתי חברה כדי להקטין את ההוצאות". לשאלה האם הוא שקל לפנות להראל בשל בעיותיו הפיננסיות השיב בשלילה.
