רשת אירית, שהגישה בקשה להקפאת הליכים אשר נדחתה ע"י השופטת ורדה אלשיך עלולה למצוא את עצמה בימים הקרובים כשהיא עומדת בפני הליכי פירוק, עקב קושי להשיג מימון לתקופת הביניים - כך נודע ל"כלכליסט".

אירית נקלעה לחובות בסך 29 מיליון שקל, שרובם הם לבעלי מניותיה (19 מיליון שקל). יתר החובות הם לבנק לאומי (2.4 מיליון שקל), לעובדים ורשויות המס (כ-2 מיליון שקל) וכ-5 מיליון שקל לנושים רגילים, בעיקר ספקי הרשת. 66% מאירית מוחזקים ע"י חברת האם רשת ג'אמפ שהוצא לה צו הקפאת הליכים בשל חובות של מעל ל-50 מיליון שקל.

 

בתחילת השבוע דחתה אלשיך את בקשת רשת אירית להוציא צו הקפאת הליכים ונימקה זאת בכך שלא הוגשה לא תוכנית הפעלה והיא אינה יודעת מה הסיכוי לשיקום החברה ומי יממן את הפעלתה בתקופת הקפאת ההליכים. אירית התכוונה להגיש יום או יומיים לאחר מכן בקשה מתוקנת לאלשיך שתכלול פירוט לגבי הגורמים שיממנו את פעולתה בינתיים, אך מתברר כי המהלך נתקל בקשיים. את המגעים בשם אירית מנהל בעיקר עו"ד עמית לדרמן ממשרד שלמה נס.

 

ברכישת רשת אירית מתעניין צביקה לוינסון הבעלים של רשת האופנה HDL. בנוסף רשת אופנת דיסקרט בוחנת אף היא את האפשרות לנסות ולרכוש את רשת אירית. ככל שלא תהיה הצלחה בגיבוש מתווה לרכישת פעילות הרשת היא תעבור להליך פירוק שמשמעותו מכירת נכסיה בנפרד. בדרך כלל מהלך כזה מביא להקטנת התמורה לנושים כך שהם נשארים עם חובות בהיקף גבוה יותר.

 

ל"כלכליסט" נודע עוד כי צביקה לוינסון מביע הסכמה עקרונית להעמיד מימון להפעלת הרשת בתקופת ההקפאה, אך השופטת אלשיך הביעה באחרונה ביקורת על מקרים בהם המימון להפעלה מגיע מגורם המעוניין לרכוש את החברה הקורסת. זאת בשל החשש שהעמדת המימון תיצור העדפה כלפי אותו רוכש פוטנציאלי על חשבונם של מציעים אחרים. בעבר היה נהוג שהבנקים הנושים היו מעמידים מימון זמני לחברות במצבים מסוג זה, ואלשיך רמזה בדיון בפניה כי בנק לאומי צריך לשקול לעשות זאת במקרה זה.