מארגני תערוכת האופנה Bread & Butter שהתקיימה בשבוע שעבר בברלין החליטו השנה להיות מגניבים לחלוטין. אחרי 4 שנים שבה התארחה התערוכה היוקרתית בברצלונה, היא חוזרת הביתה, לברלין, כשאולמות התצוגה המסורתיים, הוחלפו בשדה התעופה הישן של העיר, טמפלהוף.

על מסלולי ההמראה והנחיתה התמקמו 600 מעצבי אופנה ומותגים והטרמינלים התמלאו בקורבנות אופנה. בתוך מה שהיה בעבר איזור בדיקת הכרטיסים לפני העליה למטוס, נמצא הביתן של חברת LEE, שחוגגת השנה יום הולדת 120. ברחבה מסתובבים דוגמנים מקומיים בבשורות הג'ינס של המותג, ובחדר סגור, מוקף בהרבה מאוד דנים, יושב ג'ורג'יו פרסקה האיטלקי, נשיא חטיבת הג'ינסים של ואניטי פייר האמריקאית - מותג גג למספר בתי אופנה, ביניהם רנגלר ו-LEE.

פרסקה בן ה-45 הוא תותח בעסקי הג'ינסים, הבורר של עולם הדנים, אם תרצו. כיאה לאיטלקי, השיער ארוך משוך לאחור, מסגרת המשקפיים עבה וכהה ויש גם קעקוע על הזרוע. כמובן שגם הג'ינס יושב עליו בול.

כבר 20 שנה הוא בעסקי הג'ינס, והיה בין היתר מנהל המותג של דיזל וליוויס. בשנתיים האחרונות הוא משקיע את המוניטין שלו בחיזוק LEE.

מה באמת ההבדל בין מותגי הג'ינסים? הרי עבור הצרכן מדובר רק בהבדלים עיצוביים.

"ליוויס הוא הברנד המקורי, שהיה מבוסס על צעירים ותקשורת. זה הג'ינס הראשון ולכן הסיב הראשון, הדור הצעיר בעולם. דיזל הוא ג'ינס הפרימיום הראשון, שהפך לאופנתי ברחבי העולם והוא מחזיק עד היום בעמדה הזאת.

רנגלר הוא האאוט-דור האמריקאי, ג'ינס שמקושר עם הארד-קור של עבודה. הוא למשל ג'ינס שהפך פופולרי במשבר הכלכלי הגדול ולכן ההצלחה שלו במשבר הכלכלי הנוכחי היא מטאורית. זה ג'ינס אמיד בצורה שלא תיאמן. LEE הוא ג'ינס בו השתמשו האיגודים המקצועיים כמדי עבודה. זו החברה שהמציאה את הריץ'-רץ' בג'נס ואת אוברול הג'ינס".