ההבטחות לפרק השני של פרו"ם (פרויקט מסלול) היו נראות מעודדות, לפחות בהתחלה, מה חבל שאת מה שהתגלה מאוחר יותר כאכזבת פאשן פתחו מראות נפלאים מתצוגתו של הערפד ז'אן פול גוטייה, מלבד המראות החזקים שהנדס גוטייה, ניתן היה להסניף את יושבי השורה הראשונה וגם לקנח עם מראות של גרציות מרירות בעלות קמטי מירמור פורצי מסך, נייס.
פרויקט מסלול - פרק 2 צילום: צחי צלניקר

עד שם באמת ניתן היה לחוש בתחילתה של אורגזמה, אלא שאת הפיק המיוחל חרב קונספט מתאמץ שנשלף מארגז התפירה של ההפקה, שנוסחתה פשוטה וברורה לכל צופה הדיוט והיא מחברת בין תוכניות ריאליטי אחרות כמו "הישרדות", "האח הגדול" ו"פרוג'קט ראנווי", התוצאה כאמור היא פרויקט מסלול הציוני, חבל.

תוסיפו לזה את משימת הרדי מייד (ready made- יצירת דגם חדשני מחומריו של דגם קיים) בעלת פוטנציאל שלצערה של חיננית שונמכה לכזאת מכשילה וערמומית ותבינו שעד מועד סגירת טור זה עדיין לא היה ברור איך הצליחו שם בפרו"ם לסרס אוצר כה יקר- כשנתבקשו המשתתפים לבחור את התינוק הכי כעור בשוק הפשפשים ואז להפוך אותו בעזרת הלקוחות צילי וגילי (הדס וענבל, המירוץ למיליון) לברבור מעורר השראה.

ללא שום קשר ליצירת אופנה, טוב היה ואפילו נעים לראות את הדיזיינרים באמוק כשהבינו כי טומנים להם מלכודת מיותרת. וכשאלו רוצצו כמו עכברים מייבבים בסטודיו, היה עסוק המנטור ששון קדם שנשכר לגאול אותם מטעויות עיצוביות, להתעסק בהצלת נפשות מעורערות כיאה לד"ר פיל, לשאול את ג'וחה החמוצה שוב היכן הסקיצות שלה, לעשות תנועות כריזמטיות אל מול המצלמה אבל רק לא לייעץ כמו ההוא מהניכר ( טים גאן היקר ) על נבחי העולם התחתון של תחום ההלבשה.

משם נרשמו רגעים קטנטנים של אושר כששלחו את הקלעפט'ה שובת הלב מאיה עמרמי- פינקלשטיין לחבור לאלון ליבנה האמביציוזי אל חנות הסידקית בשוק הכרמל, המטרה- לרכוש אביזרי אופנה חיוניים כמו כפתורים, סרטי גומי הכרחיים רק לא את הטול של מורן טוויל האומללה. כמה מעורר היה לראות את עמרמי-פינקלשטיין הבלבוסט'ה ( וכדור הפרוזק של בעלה גיא ), חושפת את הצד הדוקר של עולם האופנה כשהשאירה את טוויל חד וחלק נטולת טול, תודו שלמדתם דבר או שניים, לא על אופנה אבל כן על תחרות בין מעצבים.

עדיף לטבוע

ושוב, מבלי למצמץ או לראות את תהליך העבודה החיוני, שלחו את חיננית לצפות באלו שולחים את לחמם על פני המסלול כששוב לא היה ניתן להתרשם כיאות מהדגמים. חלקם הוצגו לשבריר שנייה, חלקם צולמו ממבט רחף רחוק, לחלקם לא היה ניתן לראות את מרכז הקידמי ולחלקם הראו רק את  פיפס ממרכז הגב.
 

פרויקט מסלול - פרק 2 צילום: צחי צלניקר

אולי באמת היה זה שיקול נכון כי את הדגמים שחיננית כן הספיקה לקלוט לטובה היו אלו מחוכו המדויק וההגיוני של פותח התצוגה אלון ליבנה, ואמירות על רומנטיקה ואירוטיקה רכה בדגמה של לוסי דויד. השאר גרמו לחיננית לנמנמת קלה על הספה כשטעמה את הנאדא סקס-אפיל בדגמו של ניר חוג'ה, סט לנז'רי מיושן בהשראת סו-אלן מאת יואב מאיר הורוד, בגד הים אך לא לנז'רי בהומאז' לשנות הארבעים של מורן טוויל.

מראה אצילי ויוקרתי שנכשל מאת מיכל תיק תודות לציוותם של גרביוני רשת צ'יפים כיאה לנערת בורסה, דגמו של נתנאל זיקרי שרצה להשתולל אך במקום זאת יצר
מראה הלבשה תחתונה לליידי גאגא הסעודית, דגמה של משי חו'גה שהתנאה בלוק של בגד ים שחיננית הייתה מעדיפה לטבוע איתו מאשר ללבושו, וכמובן גיא פינקלשטיין החרוץ שיצר שמלת סבתא דול בחתך אמפיר לרמת- גנית המזדקנת.


אך מה שהציק לחיננית יותר מכל אלו הייתה זאת ההתאספות הטרחנית של השופטים שתהו על נפשם של המתמודדים במקום על יכולות עיצובם, ממש כמו המנטור, והנה אני רק באה להזכיר שדיז איז פרוג'קט ראנווי חמודים, ואם היינו כל כך רוצים לראות פסיכולוגים המסבירים על טרגדיות לא פתורות היינו צופים בתוכניתה של אופרה וינפרי. אווידזיין.