הגיע הזמן שמישהו עם קצת אומץ יגיע למשרדי "רשת", יכנס שם את כל העובדים ויגלה להם את הסוד שכל המדינה יודעת חוץ מהם – יש עוד ערוצים בטלוויזיה חוץ מערוץ 2. אבל כמו ביתר הזכייניות, גם ב"רשת" מנסים לתקן את מה שלא שבור, ובטוחים שהם מסוגלים לקחת כל תוכנית, לשנות לה טיפה את הפורמט ואת האריזה ולהציג אותה כדבר הגדול הבא בלי שנשים לב.
עד שיימצא האדם האמיץ הזה, אנחנו נשאר עם גרסת "אני לא עושה סקיצות" של רשת לתוכנית הריאליטי-עיצוב הקצבית וההדוקה שכולנו כבר מכירים ואוהבים, "פרויקט מסלול". כבר בפרק הראשון הבנו ששירז טל לא מחזיקה במחצית הכריזמה, הקלאסה והאופי של היידי קלום, שאנחנו לא זוכים לראות מספיק את העיצובים הסופיים, שהשופטים מושתקים באמצע הביקורת ושבגרסה המקורית בחיים לא היו מקבלים את משי. בפרק השני חדרנו קצת יותר מדי לפרטיות של הזוג הנשוי שאוהב ספנקינג ("לפעמים זה צריך להגיע בסטירה, לא בחיבוק"), והבנו שברשת לא רק חורגים מהפורמט, אלא מהז'אנר.
1. סלבס טרם זמנם
לדחוף לתוכנית את הטאלנטיות הזמניות של רשת, הבלונדיניות מהמירוץ למיליון, זה יחסית מקובל, גם אם באמתלת "מומחיות הבית להלבשה תחתונה". אפשר גם להתנחם בכך שלא נאלצנו להציץ לחנה ומרגלית. אך רוב תוכניות הריאליטי מחכות עונה או שתיים לפני שהן מגייסות סלבס, ועוד סלבס כבדים כמו ריטה, למשל, או בר רפאלי.
ענבל והדס מ"המירוץ למיליון" שופטות ב"פרויקט מסלול". מוקדם מדי (תצלום: צחי צלניקר)
נכון, סלבס שווה רייטינג שווה כסף, אבל חכו שהרייטינג ירד מתחת ל-20%. כל תוכנית ריאליטי אחרת יודעת שסלבס שומרים לעת צרה, כשהמתמודדים לא מספקים את הסחורה, וכשזה יקרה לא יישאר לכם את מי להביא. אם כבר מתאמצים להביא שמות גדולים, אפשר פשוט להביא סלב מתחום האופנה או העיצוב, יובל כספין לא מסרב לכלום.
2. למי אכפת מהמתמודדת שעפה?
נכון שאת רוב המתמודדים לא נזכור בעוד כמה שבועות, אולי כבר היום, אך כל עוד הם בסלון שלנו יהיה נחמד לראות אותם לפני שהם הולכים. אחרת, למה שיהיה לנו אכפת מהם? כמו בשבוע שעבר, בהדחה של טאו, גם השבוע התעלמו לחלוטין במשך הפרק ממריה, שהודחה בסופו. תשאלו את מפיקי הישרדות: צריך להתמקד במהלך הפרק במתמודד שמודח, אחרת לצופים לא יהיה אכפת כשזה קורה. אין טעם להביא מתמודדת שלא מקבלת בכלל זמן מסך, ולצופים אין טעם לראות תוכנית שלא נותנת להם צ'אנס לפחות להביע דעה על המודח. לא צריך להיות גאון ריאליטי כדי לדעת את זה.
3. למרוח בשום שכל
נכון שמשבצת השידור ארוכה ואסור למלא אותה רק בפרסומות, אך לראות את המתמודדים מתלוננים על האננס בסוויטה הנשיאותית, מצחצחים שיניים או אוכלים בחדר האוכל של המלון זה לא באמת נחוץ. יש דברים שמקומם באינטרנט. אפילו כוכב נולד, המאסטרית של המריחות, לא עושה את זה. אפשר למצוא דרך לתת יותר זמן מסך לעיצובים עצמם, וגם לתת קרדיט למלון דן פנורמה בתל אביב, אם מישהו פספס.
4. לדוגמניות יש תכנית משלהן
מתברר שהיידי קלום לא מבינה כלום בריאליטי. בניגוד לגרסה המקורית, בה הדוגמניות הן ממש לא הנושא, כאן בישראל גילו שלדוגמניות יש דעה וראוי לתעד ולשדר אותה. כמובן, דוגמניות הן בחורות מוכשרות וראויות מאוד, אבל זמן המסך שהן מקבלות פה לא כל כך מחמיא להן, וגם לא למעצבים.
תמי טסקר, דוגמנית בתכנית. גם המעצבים מתעלמים מהן (תצלום: צחי צלניקר)
כשהדוגמנית של מיכל תיק אומרת שאין לה בעיה להסתובב מול עם ישראל חצי ערומה, אף אחד לא הפריע למיכל להתעלם מהמשימה, לעטוף אותה בגרביונים ולהדביק עליה פרח מפאייטים שחורים, למקרה שתתגלגל ככה לבית הכנסת. גם אלון לא בדיוק הקשיב לדוגמנית שלו שביקשה, החצופה, כיסוי לערוותה, ושלח אותה להתאמן בציות להוראות. במלים אחרות, אם למעצבים לא אכפת – גם לנו לא. לדוגמניות יש תוכנית משלהן.
5. ובכל זאת, תקווה לנחמה
אמנם ששון קדם, המקביל של המנטור טים גאן, עסוק יותר מדי בענייני משמעת ובהצגת סלב השבוע, והפרקים מרוחים על שעה וחצי, אך בכל זאת יש עדיין מקום לקוות ש-13 מתמודדים זה אומר 13 פרקים, גג 14 כולל פגישת מחזור. בלי גלגל הצלה, בלי אי המתים ובלי וילת המודחים. אז נדע שאולי, רק אולי, יש למישהו ביצים בתעשייה הזו.
