כעשור לאחר שירדה מהמרקע, סדרת הטלוויזיה של ערוץ אם-טי-וי האמריקאי "בית האופנה" שבה אליו בעונה חדשה בהנחיית הדוגמנית הישראלית בר רפאלי. הפרק הראשון ששודר בסוף מרץ בארצות הברית התקשה לספק מבט עדכני או מסקרן על הנעשה כעת בתעשיית האופנה העולמית, אבל היטיב לבטא את השינויים שחלו בה בעשור האחרון.

הסדרה עלתה בראשונה לאוויר בינואר 1989 ושיקפה את העניין הגובר של הציבור האמריקאי בתופעת דוגמניות העל, שהתהוותה באותן שנים. הסדרה התמקדה בפן היצירתי של תעשיית האופנה, בדוגמניות העל ובחייהן האישיים, תוך עיסוק בהיבטים הפחות זוהרים שלהם, כמו דימוי גוף מעוות והפרעות אכילה. ב-11 השנים שבהן שודרה הסדרה התחלפו המנחות, רובן ככולן דוגמניות מהשורה הראשונה כמו שלום הארלו, אמבר ולטה ורבקה רומיני-סטמוס.

המפורסמת ביותר היתה המנחה המקורית, סינדי קרופורד, ש-6 שנותיה בתפקיד סייעו לה ליהפך לשם מוכר בכל בית בארצות הברית. חלק נכבד מההצלחה של הסדרה בשנותיה הראשונות מיוחס לדמותה של קרופורד. לאחר עזיבתה, מספר הפרקים שהזמינה אם-טי-וי צנח מדי שנה באופן משמעותי, עד להפיכתה לתוכנית חד-שנתית ולבסוף לירידתה מן המרקע ב-2000.

בגלגולה הראשון הסדרה נהנתה מכוח המשיכה העצום של דוגמניות העל שהשתתפו בה ומיחסי הקרבה מעוררי הקנאה שהציגו עם מעצבים מפורסמים כמו ז'אן פול גוטייה, בטסי ג'ונסון, אייזיק מזרחי וטד אולדהם. אופיה הנינוח של קרופורד והראיונות הרציניים שערכה עם דמויות מפתח בתעשייה הסגירו את העניין האמיתי שלה באופנה, וסייעו לפופולרית של התוכנית בקרב צרכני אופנה ותרבות עכשווית.

בפרק הראשון של העונה הנוכחית, לעומת זאת, התכנים נעו על הציר שבין שיווקי למיושן. כתבה מצולמת על גיק שיק (אופנה שהגיעה לשיאה לפני כשלוש שנים) התרכזה למעשה בגדג'טים מעוצבים שכדאי לרכוש להשלמת המראה; כתבה בהשתתפות הזמרת הצעירה טיילור סוויפט נדפה ריח של מיזוג יח"צני לא מעניין בין אופנה ומוזיקה.