"שקט, בבקשה," אמר מארק ג'ייקובס ונופף בתיק הבירקין שלו לכל הכיוונים, "פשוט תשתקו!"
זאת הייתה הישיבה השנתית של הפרוטוקולים של מעצבי הנעליים, וג'ייקובס היה מאוכזב, ממש ממש מאוכזב. "עברו כבר שנתיים מאז שאנתוניו בררדי ואני הוצאנו נעליים בלי עקב בכלל, והפעם היינו בטוחים שהמטומטמות האלה יבינו סוף סוף שאנחנו צוחקים עליהן, אבל לא!" הוא נפנף בכמה דפים שהדפיס, "תקראו את התגובות בבלוגים, גועל נפש! הן אשכרה שואלות איפה אפשר לקנות את הנעליים האלה!"

ללכת עם ולהרגיש הכי מפגרת בעולם. נעליים שהתחפשו למשהו אחר

בררדי העגמומי מחה זיעה ונאנח, "ואני חשבתי לעצמי, בסדר, הן חושבות שבתור סנדלים זה מגניב, אז עשיתי כאלה מלייטקס, עד הירכיים, ובתור בדיחה שלחתי את זה לוויקטוריה בקהאם, אבל האהבלה הזאת לא מבינה בדיחות, היא נעלה אותן, ממש נעלה, אתם יודעים איך מזיעים בתוך הנעליים האלה? מסכן בהקאם, אני מקווה שהוא לא היה בסביבה כשהיא חלצה אותן, איכס!"